מקלורה זהובה

הדפסה
  Maclura pomifera שם מדעי
  Monkey ball Common name
תותיים
Moraceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה הצפונית, דרום ארה"ב מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא

מקלורה זהובה
צילום: © איילון כלב   אילנות
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

מקלורה זהובה היא עץ המפורסם בפֵּרות הגדולים והכתומים לעת הבשלתם, שצורתם וצבעם כפרי הדר מחוספס. העץ נשיר קטן עד בינוני, צמרתו עגולה או חרוטית בהיותו צעיר. יכול להגיע לגובה 19-11 מ'. הגזע קצר בדרך כלל ומתפצל בגובה נמוך לכמה בדים שצורתם בהמשך מקושתת. צבע העצה כתום-צהוב בהיר, והיקפה צהוב בהיר. לכן כונה העץ באנגלית Yellow wood. העצה חזקה, גמישה, עמידה לריקבון במגע עם הקרקע וניתנת בקלות לעיבוד. הסות (קליפה) כהה, מחורצת עמוק, ועל פניה קשקשים. הענפים קוצניים ומכוסים בקוצים ישרים. מערכת השורשים שטחית ומכסה שטח נרחב יחסית.
העלים פשוטים, מסורגים או נמצאים בצברים בקצות הענפונים. צבע העלים ירוק כהה עם כיסוי שעוותי בחלק העליון, וירוק בהיר יותר עם שעירות מסוימת בחלקם התחתון; אורך העלים 12.5-5.0 ס"מ ורוחבם 6.5-2.0 ס"מ. לעת שלכת העלים הופכים שקופים וצהובים. בעת שלכת העץ מקבל גוון בהיר צהוב-ירקרק. 
העץ דו-ביתי. הפֵּרות המיוחדים והאופייניים לו, שגודלם וצבעם כתפוזים גדולים, יימצאו כמובן רק על עצי נקבה. עץ נקבה של מקלורה זהובה מגיע לבגרות ולייצור פֵּרות בגיל 10. הפריחה מגיעה אחרי הלבלוב באמצע מאי עד יוני. הפרחים הזכריים חסרי עלי כותרת והם מקובצים; צורתם עגולה או דמויית גליל קצר וצבעם ירוק. לפרחים הזכריים 4 אבקנים שבהם נמצא מאבקים צהובים גדולים. הפרחים הנקביים נישאים בקבוצות עגולות וצפופות בקוטר 2.5-2.0 ס"מ.
קוטר הפֵּרות 15-7 ס"מ והם מלאים בגומי לבן ודביק. הם אינם רעילים אך גם אינם טעימים ואינם ראויים למאכל. צבע הפֵּרות בתחילה ירוק בהיר, ובמהלך החורף הראשון הם הופכים לחומים בהירים. לאחר זמן הם נצבעים בזהוב-חום בהיר. בפרי המקלורה נמצא בממוצע 300-200 זרעים. צבע הזרעים קרם ההופך לחום עם הגיל והחשיפה לאוויר. צורתם סגלגלה באורך 1.2-0.8 ס"מ.
מקלורה זהובה גדלה כעץ טבעי בדרום מערב ארה"ב באוקלהומה, בטקסס ובארקנסו. לעץ זה יש היסטוריה ארוכה ומעניינת של שימוש בידי האינדיאנים והמתיישבים הלבנים הראשונים בארה"ב. בהיות העצה עמידה יחסית לריקבון היו עושים ממנה גלגלים וחישורים למרכבות הסוסים, תמיכות למכרות, לעמודים ועוד. באמצע המאה ה-19 נחשב העץ בארה"ב לטוב ביותר ליצירת גדרות והשתמשו בו לכך ברוב החוות. בשל כך הוא זכה לאחד משמותיו באנגלית Hedge. האינדיאנים ייצרו מהעץ קשתות. הצרפתים שגילו זאת כינו את המקלורה הזהובה כ"עץ הקשתות" - Bow-wood.
לאחרונה גברה חשיבותו של העץ בשל התכונות הכימיות של השמן המופק מזרעי המקלורה. שמן זה יכול לשמש לייצור ביודיזל וכחומר אנטיאוקסידנטי. כמו"כ מפיקים מהחומרים שבזרע חומר דוחה יתושים.
העץ מכונה גם Orange Osage ע"ש האזור שבו גדל במזרח ארה"ב, אזור שנקרא ע"ש השבט האינדיאני שהתגורר בו. באזורים מסוימים בארה"ב יש חשש שהעץ עלול להיות פולש ולדחוק מינים מקומיים.
הסוג מקלורה כולל 12 מיני עצים שתפוצתם ביבשות אמריקה ואסיה ובאיים שונים. שם הסוג מקלורה נקבע לציון הגאולוג האמריקאי-סקוטי הנחשב ל"אבי הגאולוגיה האמריקאית" ויוצר המפה הגאולוגית הראשונה של ארה"ב: ויליאם מקלור William Maclure  (1763-1840). מקלור שימש במשך 22 שנה כנשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעי הטבע. שמו המדעי של העץ pomifera פירושו "נושא תפוחים". זאת לציון הפֵּרות הגדולים שמניבים עצי הנקבה. השמות האנגליים שהודבקו לעץ מציינים ברובם את הפֵּרות המיוחדים: אשכי קוף ותפוז מדומה Mock-orange.
העץ הופץ כעץ נוי לכל מדינות היבשת בארה"ב וכן בקנדה. משמש כשובר רוח באזור המישורים הגדולים, ולכן קיבל את הכינוי Hedge apple. במשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-30 הפכה המקלורה הזהובה לאחד מהעצים שהנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט הכריז עליהם כעוצרי סחף קרקע באזור המישורים הגדולים. לכן ניטעו שם בשדרות במשך 8 שנים 220 מיליון עצים לאורך יותר מ-30,000 ק"מ. 
בישראל נטועה המקלורה זהובה אי פה אי שם בגינות ותיקות. עצים ידועים נמצא בשׂרונה בת"א ובגן העצמאות בירושלים.
מקלורה זהובה שייכת למשפחת התותיים שכוללת 40 סוגי צמחים ובהם 1,000 מינים שונים הנפוצים באזורים טרופיים וסובטרופיים. המשפחה מתאפיינת בגומי הנמצא בחלקי הצמח ומופרש בחיתוך ענפים ופֵרות. הסוגים הבולטים במשפחה זו הם הפיקוס, שלו מינים רבים במיוחד והתות. בישראל מוכרים כעצי פרי פיקוס התאנה, פיקוס השקמה והתות.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:


קישורים


 

israelbiz- בניית אתרים