מיש מערבי הוא עץ גבוה, נשיר חורף, שמוצאו במזרח אמריקה הצפונית. בתנאים מיטביים הוא יכול להגיע לגיל 150-200 שנים, ולגובה של יותר מ-40 מ'. שלא כמו במינים אחרים של הסוג מיש, קליפת הגזע עבה, מחוספסת, חרוצה באופן לא אחיד בסוג מיש יש כ-70 מינים הנפוצים בכל היבשות למעט אוסטרליה. אופייניים לסוג עלים פשוטים שבסיסם לא-סימטרי ופירות עסיסיים ומתוקים, הנאכלים בעיקר על ידי ציפורים. בארץ גדל בר מין אחד - מיש דרומי (Celtis australis), שהוא ספק בר ספק פליט-תרבות הנפוץ בכל דרום-מערב אסיה ובדרום-מזרח אירופה. מין זה נפוץ בגינון בחבל ההר בארץ, בייחוד בירושלים.
למיש מערבי יש גזע דק יחסית וזקוף. הוא מגיע בדרך כלל לגובה 18-10 מ', אך בתנאים מיטביים, בדרום ארצות-הברית, נמצאו עצים שגובהם מגיע ל-40 מ' ואף יותר. הצמרת מעוגלת והענפים כפופים מטה. הגזע ישר ומכוסה קליפה עבה, חרוצה מאד שצבעה חום-אפרפר. חריצי הקליפה עמוקים מאד ולא סדירים. בין החריצים יש רכסים מאוד מעוקמים ומחוספסים, במיוחד בעצים צעירים. בצד של רכסי קליפה אפשר לראות את השכבות שלהם (בדומה לקליפה של הסוג אורן). הקליפה של ענפים צעירים היא ירוקה תחילה, ומשנה בהדרגה את צבעה לאדום ולבסוף לחום כהה עם בהרות אדומות.
העלים מסורגים, גדולים מאד - אורכם 12-10 ס"מ ורוחבם 8-7 ס"מ. לעיתים הם מגיעים לאורך של כף יד. צורתם ביצתית מחודדת עם שוליים משוננים. כמו במינים האחרים בסוג, בסיס העלה אינו סימטרי, כלומר מצד אחד של העורק המרכזי הטרף קטן לעומת הצד השני. העלה קרח ומחוספס מצידו העליון, יש שערות מעטות לאורך העורקים של הצד התחתון. בעלה ניכרים שלושה עורקים עיקריים. צבע העלה ירוק כהה בצידו העליון וצידו התחתון בהיר. בסתיו מקבלים העלים צבעי שלכת צהובים-זהובים.
הפריחה באביב, מיד אחרי הלבלוב. הפרחים קטנים, ירקרקים, חסרי כותרת, לגביע 5 אונות, 5אבקנים לבנבנים ועמוד עלי יחיד. לעץ זה יש שלושה טיפוסי פרחים - נקביים, זכריים ודו-מיניים. הפרחים ערוכים באשכולות רפים בקצות ענפים.
הפירות, ענבות כדוריות שקוטרן מגיע ל-15 מ"מ, מבשילים בסתיו המוקדם. במהלך ההבשלה משתנה צבע הפרי מכתום עז דרך ארגמן עמוק עד סגול כהה. הפרי מתוק ויש בו תכולה גבוה של סוכרים ושומנים. יש לפרי ערך קלורי גבוה והוא אהוב על ציפורים. הפירות אינם נושרים בקלות ונשארים על העץ זמן רב לאחר נשירת העלים.
מיש מערבי הוא עץ נדיר בגינון עירוני בארץ. במרכז אירופה לעומת זאת משתמשים בו הרבה, בעיקר כעץ שדרות.
כתבה הגר לשנר