קרנן טבוע הוא צמח מים טבול ולעתים חלקו צף על-פני המים. לקרנן אין שורשים אך דורי השורשים התחתונים עשויים להיות קבורים בקרקע הבוצית ושמש לעגינה וקליטת חומרי הזנה מהמצע. הגבעולים והעלים אשונים וצבעם ירוק כהה. אורך הגבעולים 100-20 ס"מ והם נושאים בצפיפות דורים בני 12-6 עלים הגזורים דיכוטומית 2-1 פעמים לאונות גליליות ששפתן משוננת.

הקרנן הטבוע הוא מין חד-ביתי שפרחיו החד-מיניים נישאים על מפרקים סמוכים לאורך הגבעול. לפרח הזכרי 12-8 עלי עטיף ירוקים ששפתם משוננת ו-16-10 אבקנים שלהם זירים מעובים. לפרח הנקבי 15-9 עלי עטיף ירוקים ששפתם תמימה. האבקנים ניתקים מהפרח וצפים על-פני המים בעזרת הזירים. המאבקים נפתחים ומפזרים את האבקה סביבם.  גרגרי האבקה נעים על-פני המים ומגיעים לצלקות וכך ההאבקה דומה להאבקת רוח בצמחי יבשה. הפרי אגוזית באורך 5 מ"מ בעלת שני קוצים בבסיסה ובליטות נוספות לאורכה. היא מכילה זרע אחד.

הקרנן הטבוע מתרבה גם ברביה וגטטיבית על-ידי אברי קיימא הנקראים טוריונים שנוצרים מקודקודי ענפים שעליהם עלים צפופים המוגנים על-ידי הפרשה רירית וקוטיקולה עבה. הם שוקעים לקרקעית גוף המים ונמצאים בתרדמה במשך החורף ונובטים באביב. 

הקרנן הטבוע פוץ במקווי מים מסקנדינביה וצפון סיביר עד אפריקה הטרופית ודרום-מזרח אסיה. בישראל הוא צמח נפוץ במעיינות ומקווי מים עומדים בגולן, בבקעת החולה ובנחל התנינים.

כתב עמרם אשל