הסיור החל בתצפית מעל נחל הבוסתן, שם סקר מנהל אזור הצפון של קק"ל, ד"ר עמרי בונה, את השתלשלות העניינים מיום פרוץ השריפה הגדולה בדצמבר 2010 ועד שהאש נבלמה לאחר ארבעה ימים: "היום אנו מבינים שלמרות הנזק העצום לסביבה ואובדן חיי אדם, יש גם הזדמנויות בכל אסון. לדוגמה, השריפה חשפה טרסות חקלאיות עתיקות שאף אחד לא שם לב אליהן עד כה. בעתיד, השבת הנוף הטבעי לכרמל תהיה בראש סדר העדיפויות שלנו. לאחר השריפה, התקבלה החלטה שלא להתחיל בשיקום היער במשך שנה כדי לתת לטבע לעשות את שלו. בהתאם, התחלנו בפעולות השיקום רק לפני כמה שבועות. בכל מקרה, לא חסר לנו עבודה כאן בשנים הקרובות".
"אחת השאלות המרכזיות שעליהן יש לתת את הדעת היא השאלה של צפיפות העצים, ואנו עורכים ניסיונות בכמה חלקות יער, בהן נטענו את העצים במרחקים שונים. אם יש רווח גדול בין העצים, כל מיני עצים קטנים, שיחים וצמחים רב-שנתיים, ינבטו. ככל שהטיפול היערני יותר קיצוני, כך סכנת הפלישה תהיה יותר חמורה באותן חלקות שטופלו בצורה קיצונית, ותגדל התחרות למים ולאור השמש בין הצמחים. פתרון אחד אפשרי לבעיה הזאת הוא רעייה מבוקרת. בכל מקרה, אלה הן חלק מהשאלות שאנו מתמודדים איתן, ואחד השיעורים הגדולים שלמדנו הוא שהיער לא תמיד מתנהג לפי מה שכתוב בספרים."
להצלחת הסיור והבנת נזקי השריפה והלקחים שנלמדו ממנה תרמו משתתפים בעלי ידע רב בתחום כמו פרופסור אבי פרבולוצקי ממכון וולקני, ד"ר דן מלקינסון מאוניברסיטת חיפה, היו סאפורד, יערן מקליפורניה שעובד בשירות היעור האמריקאי, פרופסור ג'ון קילי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, סטפן אשל, אסטרו-פיזיקאי מקלגרי, קנדה והמדען הראשי של חברת איטרס וד"ר אורנה רייסמן-ברמן, שחוקרת בתמיכת קק"ל את הקיימות של אלון התבור בשטחי רעייה, וגם חידוש היער ושיקומו לאחר שריפות.
למידע מפורט על הכנס הקליקו כאן.