שיח נמוך, גובהו עד מטר, מסועף, ירוק כל השנה. העלים נגדיים, ביציים, מקומטים, גסים למגע. בסיסי הפטוטרות של שני העלים הנגדיים מגוללים מטה. העלים בהירים מעט יותר מעלי לוטם שעיר, גונם נוטה מעט לצהבהב.
פורח ממארס עד מאי. הפרח גדול, פרוש, קוטרו עד 6 ס"מ, והשיח שופע פרחים רבים. לכל פרח 5 עלי כותרת לבנים, 3 עלי גביע פנימיים רחבים ועוד 2 עלי גביע חיצוניים צרים. אין לפרח צוף, אך הוא מדיף מעט ריח. האבקנים צהובים, רבים, עשירים באבקה, משרתים חרקים שוחרי אבקה, מקנים לפרח רושם דו-גוני, לבן עם צהוב. כל פרח חי יום אחד – נפתח השכם בבוקר, ובימים חמים נושרים עלי הכותרת כבר בצהריים.
הפרי קירח. המין גדל תכופות במעורב עם לוטם שעיר, אך לפעמים בעומדים כמעט נקיים, כנראה במקומות לחים יותר, כי הלוטם השעיר נוטה להסתפק בפחות לחות. הפרי נותר על הצמח זמן רב, וכך קל להבחין בין המינים באין פריחה, שהרי פריו של הלוטם השעיר – שעיר.
גדל, ותכופות אף שולט, בבתה ובגריגה בקרקע רנדזינה בהירה, המתפתחת על סלעי חוואר וקירטון חווארי בהרים הימתיכוניים בארץ. זו נחשבת קרקע דלה, ואולי מתגבר הלוטם על דלותה בעזרת שיתוף-פעולה עם פטריות-קרקע (מיקוריזה). בחורש הוא מפתח "צורת-צל", שענפיה ארוכים יותר ועליה גדולים וכל השיח גדול יותר. קבוצה שלמה של חברות-צומח הוגדרה על-ידי החוקר הישראלי מיכאל זהרי בתור "אגד חברות הלוטם".
הלוטם משמש פונדקאי לטפיל היפהפה רימונית הלוטם.
מענפי הלוטם נהגו להפיק שרף, הנקרא בלשונות אירופה בשם לאדאנום. שרף זה שימש לקטורת ואף כתרופה למגוון פגעים בדרכי הנשימה, דרכי העיכול, וסת ועוד. העלים משמשים גם לחליטת משקה ("תה") ולהפקת חומרי בירוס.
בסוג 20 מינים, בארץ 2. במשפחה 200 מינים ב-8 סוגים. רובם נפוצים בעיקר בארצות הים התיכון.

כתב מייק לבנה