שעורה תרבותית

הדפסה
  Hordeum vulgare שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין/מאכל משמש לרפואה

שעורה תרבותית
צילום: © אורי פרגמן ספיר  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

שעורה היא צמח חד שנתי, חד פסיגי, ממשפחת הדגניים. העלים סרגליים ארוכים. השיבולים נישאות על קנים זקופים וגבוהים. שיבוליה ארוכות מאלו של החיטה. השם שעורה קשור במלעני השיבולת שהם ארוכים ושעירים. מקור השעורה התרבותית הוא במין הבר - שעורת התבור. ההבדל ביניהם הוא בתכונת התפרקות של ציר השיבולת. השיבולים של שעורת התבור מתפרקות עם ההבשלה. אלה של השעורה התרבותית אינן מתפרקות, ולכן נוח לקצור ולאסוף אותן.
השעורה נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור זה של הים התיכון. מוצאה ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה.
שיבולי השעורים וגרגיריהן נמצאו בפירמידות במצרים ובמצדה. השעורה הייתה נפוצה באזור לפני יותר מ-5000 שנה.
השעורה מבשילה לפני החיטה, באפריל, (חג הפסח), וזקוקה לפחות מים מאשר החיטה.
עלי השעורה רחבים משל החיטה, וגרעיניה ערוכים טורים-טורים. החיטה והשעורה נבדלות זו מזו בצורת הגרעין והשיבולת. בשיבולת השעורה שתי שורות של שיבוליות שבכל שיבולית 3 פרחים. בחלק מהזנים רק הפרח האמצעי בשיבולית פורה ושני האחרים מנוונים. זנים אלה הם זני שעורה דו-טורית, כי הגרעינים בשיבולת מסודרים בשני טורים. בזנים אחרים כל הפרחים פוריים. אלה שני שעורה שש-טורית. 

דרישותיה הקרקעיות צנועות משל החיטה, וכיום מגדלים אותה בעיקר למאכל בהמות. בימי קדם נחשב לחם שעורים כלחם עוני, כיום לחם שעורים הינו מבוקש בקרב שוחרי המאכלים האורגניים, ומחירו יקר יחסית למיני לחם אחרים.

קמח השעורה עשיר במינראלים רבים, עשיר בוויטמין B1,B6. הקמח של השעורה הדו-טורית עני בחלבון ועשיר בסוכר מהקמח של השעורה השש-טורית. קמח השעורה העשיר בחלבון מתאים להאבסת בהמות ואילו הקח העשיר בסוכר מתאים להתססה. גרעיני השעורה הם חומר גלם לעשיית שיכר, ויסקי ובירה. כמו-כן הם נאכלים כ"גריסי פנינה".
כתב אודי מיכליס



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

..."קודם שנולד נוח, לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חיטים ושעורים,וקוצרין קוצים ודרדרים...
כיון שנולד נוח, חזר העולם ליישובו, קצרו מה שזרעו, זורעין חיטים וקוצרין חיטים, זורעין שעורים, וקוצרין שעורים
נולד נוח התקין להם מחרשות,ומגלות,וקרדומות,וכל כלי מלאכה..." (מדרש תנחומא-בראשית).
השעורה הינה השנייה בין שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
פרופסור יהודה פליקס טוען כי בשבעת המינים ישנה היררכייה של שלוש קבוצות, שסדרן הפנימי קובע את חשיבותן: חיטה ושעורה- מיני דגן, גפן תאנה ורימון- פירות,זית- שמן ודבש- תוצרתם של הזית והתמר.
חיטה ושעורה נזכרות בד"כ יחד כיוון שהיוו "קציר חיטים" השעורה נזכרת 32 פעמים במקרא... בתקןפת המקרא הרבו לגדל שעורים, לחם השעורה היה מזון חשוב אם כי ישנן פעמים שהשעורה הוזכרה כמזון לבהמות, או כמנחה נחותה.
בבית המקדש היו מניפים את העומר שהיה משעורים, בין פסח לשבועות (במשך 7 שבועות) כיוון שהיא הראשונה להבשיל מבין תבואות החורף.
בתקופת המשנה והתלמוד נחשב לחם השעורה ללחם עניים
כתב אודי מיכליס

קישורים