מוצאו של האגוז השחור בצפון אמריקה. הוא גדל בעיקר בבתי גידול לחים במערב-התיכון ובמזרח ארה"ב. הוא הובא לאירופה בשנת 1629.

האגוז השחור הוא עץ גדול נשיר שמגיע לגובה 30 – 40 מ'. הוא קיבל את שמו בגלל צבע הקליפה שהוא אפור-שחור  והצבע הכהה של העצה שלו. בקליפה חריצים עמוקים בצורת מעוינים בערך. הליבה של הענפים עשויה רקמה ספוגית בצבע חום-בהיר שמכילה חללי אוויר. אורך חייו של 130 שנה.

העלים מסורגים אורכם 30 – 60 ס"מ, מנוצים עם 15 – 23 עלעלים ששפתם משוננת ויש להם קצה מחודד. העלעלים הגדולים ביותר נמצאים במרכז העלה, אורכם 7 – 10 ס"מ ורוחבם 2 -3 ס"מ. העלעל הסופי מנוון או חסר. לעלים צבע ירוק בהיר המשתנה לצהוב בתקופת השלכת בסתיו.

אגוז שחור פורח באביב. הפרחים הזכריים ערוכים בעגילים רפים באורך 8 10 ס"מ. הפרחים הנקביים בקצות הענפים בקבוצות של 2 – , מבשילים בסתיו לאגוזית עם קליפה חומה-ירוקה בשרנית מעט ואגוז בצבע חום שפניו מחורצים. הפרי נושר בשלמותו בסתיו (אוקטובר) הזרע קטן יחסית וקשה מאוד. הפרחים הזכריים והנקביים אינן מתפתחים על העץ באותו זמן כך שבמטעים מסחריים יש לטעת זן מפרה. הזרעים דור/שים תקופת קור לפני הנביטה.

אגוז שחור הוא עץ יער נטוע להפקת העץ האיכותי הכהה שלו. העץ משמש לייצור רהיטים, ריצוף, ארונות-מתים, וקתות רובים. אגוז שחור משמש גם כעץ נוי בפארקים וגנים גדולים.

את האגוזים נהוג לקטוף ביד מעצי בר. כ-65% מהפרי מקורו במדינת מיזורי בארה"ב. הזרעים עשירים בחומצות שומן בלתי-רוויות ובחלבון. אגוזים טחונים משמשים להכנת גלידות, עוגות וממתקים. מהזרעים ניתן להפיק גם שמן.

קליפת הפרי מכילה טניניים וחומרי צבע כהים אחרים המכתימים את הידיים והבגדים. מיצוי של קליפת הפירות משמש לייצור צבעים לעבודות יד שונות. הקליפה להעלים מכילים חומרים הנחשבים כמועילים בטיפול במחלות עור.

השורשים, העלים וקליפות הפירות של אגוז שחור משחררים לקרקע את החומר ג'וגלון שהוא מעכב תהליכי נשימה של צמחים אחרים. חומר זה נשטף מהעלים בזמן הגשם וחודר לקרקע ופוגע בצמיחת צמחים מתחת לעץ.

כתב עמרם אשל