תלתן צמיר הוא חד-שנתי שפורח בצבע ורוד באביב, מפברואר עד מאי. צינור הכותרת ארוך, הפרחים הפנימיים בקרקפת חסרי כותרת ועקרים, רק 5 פרחים בהיקף הקרקפת פוריים. אורך הכותרת 12–18 מ"מ, צבעה לבן למעלה, ורוד–אדמדם למטה. שיני הגביע ארוכות בהרבה מצינור הגביע. קוטר קרקפת הפירות 8–10 מ"מ, הופעתה ככדור-צמר אטום, לבנבן. הוא שונה בכך מתלתן הכדורים, שקרקפת הפירות שלו שקופה בחלקה החיצוני.
תלתן צמיר נפוץ בכל אזורי הארץ הימתיכוניים ובשולי המדבר, בעיקר בחורש פתוח ובבתה. הוא מין תת-אנדמי: תפוצתו העולמית משתרעת רק בארץ-ישראל ובסוריה.

תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. מיניו מאכלסים בתי-גידול מגוונים.
הסימן הברור של הסוג הוא העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים, ומכאן שמו. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם שמציין את התכונה הזאת. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק בעלים ובאבקנים – עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.
ברפואה העממית מכינים מתלתן משקה המרגיע כאבים ומשכך שיעול.
כתב מייק לבנה

עודכן