גרניון הררי הוא צמח רב-שנתי חורפי (גיאופיט). גובהו 20 ס"מ. הפקעת מוארכת, טמונה עמוק באדמה, וכל חלקי הצמח שמעל לפני הקרקע מתים מדי שנה בקיץ. העלה גזור לאונות עד בסיסו ממש. הצמח דומה מאוד לגרניון הפקעות, אך מתחת להסתעפותו הראשונה של הגבעול יוצא אצלו זוג עלים נגדיים.
גרניון הררי פורח בין מרץ ליוני. הפרח ורוד, גדול, קוטרו 2–3 ס"מ. פרחיו הם מטיפוס 5: יש להם 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת , 10 אבקנים פורים ועוד 5 אבקנים עקרים. בראש מקור הפרי נותר שריד של עמוד העלי באורך של 1.5 מ"מ או יותר.
גרניון הררי הוא מין נדיר, גדל רק במדרונות סלעיים במרומי החרמון ובראשי הרי געש בגולן. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.

הסוג גרניון קרוב לבן-משפחתו מקור-חסידה. לשניהם פרי עם מקור ארוך, המתפרק בהבשילו לאורכו ל-5 פרודותיו, ולכל פרודה מקור משלה, חלק מן המקור של הפרי כולו. השם גרניון משמעו ביוונית עגור, ומרמז לפרי שצורתו כצורת מקור העגור. אך בגרניון מתחילה הפרודה להיפרד מציר הפרי מלמטה, מהזרע, והמקור מסתלסל כלפי מעלה; ואילו במקור-חסידה מתחילה הפרודה להתנתק מלמעלה ומסתלסלת הצידה ("שעון" בפי הילדים). בפרח הגרניון יש 10 אבקנים פוריים, ואילו בפרח מקור-חסידה רק 5 מתוך 10 האבקנים הם פוריים, יתר ה-5 עקרים, חסרי מאבקים. לגבעול פרקים תפוחים. העלה מעורק ככף-יד, היינו עורקים ראשיים אחדים מסתעפים מנקודה אחת בבסיס העלה. בסוג 400 מינים, בארץ 8, מתוכם 6 הם חד-שנתיים. במשפחת הגרניים 11 סוגים ובהם 850 מינים. 5 עלי הגביע יציבים, 5 עלי הכותרת נשירים. מספר האבקנים 5 או כפולה של 5. הפרח הוא נקבי תחילה, היינו הצלקות מבשילות לפני האבקנים. הצמחים מכילים ברקמותיהם חומרי הגנה בפני מזיקים, ובהם בורסן ושמנים אתריים (מין של פלרגוניום ידוע כתבלין לתה). המינים המקובלים בתרבות, במיוחד לאדניות, ואשר נהוג לקרוא להם גרניום, שייכים ברובם לסוג נוסף, קרוב בן-משפחה לגרניון, ושמו הנכון הוא פלרגוניום.

כתב מייק לבנה

לא עודכן