ינבוט צ'יליאני

הדפסה
  Prosopis chilensis שם מדעי
  Chilean Mesquite Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה הדרומית, צפון מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא אלרגני

ינבוט צ'יליאני
צילום: © עדה קנוסוב   אילנות, 2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

ינבוט צ'יליאני הוא עץ קטן עד בינוני, שלו נוף דליל ורחב המגיע לגובה של 12 מ' ולקוטר גזע של 1 מ'. לעץ שורשים שטחיים המתפשטים למרחק גדול מהגזע. העץ משביח את הקרקע באזור בית השורשים שלו בחנקן תודות ליכולת הקיבוע של חיידקים קושרי חנקן שמיקומם בפקעיות הצמודות לשורשיו. בנוסף, שורשיו השטחיים והארוכים טובים מאד לעצירת סחיפת קרקע.
העצה קשה, צפופה וצבעה אדמדם חום. לעצה איכות טובה לבעירה והיא משמשת לייצור רהיטים ולריצוף.
הסות (קליפה) חלקה בעצים צעירים ונעשית עם התבגרות העץ כהה יותר ויותר ומחורצת.
בפרטים מסוימים של ינבוט צ'יליאני יש קוצים לבנים על פני הענפים.
העלים מנוצים פעמיים ואורכם 7.5-4 ס"מ. העלים אינם טובים להזנת בהמות ואף מכילים פנולים וחומרים נוספים שעלולים, בכמות גדולה, להיות רעילים.
נחשב לעץ שלכת מותנה שבחורפים קרים יכול להשיר את עליו ובחורפים חמים השלכת העלים נעשית בבת אחת באביב.
התפרחות בצורת יתד או מחרוזת באורך 10-5 ס"מ, והן כוללות סביב ציר התפרחת פרחים רבים וצפופים שצבעם לבן-ירקרק עד צהוב ושאורכם 5 מ"מ. באזור גידולו הטבעי בדרום אמריקה וכן גם בישראל הפריחה היא באביב אך מוכרת גם פריחה ספוראדית בשלהי הקיץ.
הפירות הם תרמילים שטוחים, ישרים או מעט עקומים שאורכם 20-10 ס"מ, עוביים 1.5-1 ס"מ, וצבעם הופך לצהוב עם הבשלתם. התרמילים אינם נפתחים והם נופלים במקובץ לקרקע. תרמילים לא בשלים עלולים להיות רעילים; אך בהיותם בשלים הציפה של התרמילים משמשת כמאכל לאנשים בצפון ארגנטינה. הפירות שנופלים על הארץ משמשים להזנת בהמות ומהזרעים ניתן אף להכין מזון מרוכז לבעלי חיים. עצים גדולים יכולים להניב בתנאים טובים 40 ק"ג תרמילים בשנה ובצ'ילה אף נמדדה כמות של 117 ק"ג. בשל דמיון מסוים לפרי החרוב מכונה העץ גם "חרוב צ'יליאני" - Ceratonia chilensis וכן Chilean algarrobo.
הזרעים צורתם כזרעי שעועית בגודל 7-6 מ"מ וצבעם עם הבשלתם חום בהיר.
ינבוט צ'יליאני גדל בטבע ביבשת דרום אמריקה בפרו, צ'ילה, ארגנטינה ואורוגואי והוא הפך לעץ הגדל ומתרבה בטבע לאחר שהובא לארצות שונות באפריקה ולארה"ב. בית גידולו הטבעי הוא באזורים מדבריים או מדבריים למחצה בהם יש מים זמינים בתת הקרקע בעומק של 10-3 מ'. גדל ברום של 1,230-420 מ', במשרעת טמפרטורה ממוצעת שנתית 0C45-12 ובכמות משקעים ממוצעת שנתית שנעה בין 350 ל-400 מ"מ. הקרקע עליה גדל היא בד"כ חולית וכן בקרקעות בסיסיות. העץ ידוע כעץ הגדל במעזבות ומתפשט בצדי דרכים ובשטחים מופרעים.
עצי ינבוט צ'יליאני בארצות רבות, ויתכן אף שבישראל, מוגדרים כיום כינבוט יוליפלורה או פלידה.
מקור השם המדעי Prosopis בשפה היוונית בה הוא צירוף של שתי מילים שמשמעותן אל מול השפע: pros במובן מול או קדימה, ו- Opis שלקוחה מהמיתולוגיה היוונית בה היא אשתו של סטורן ואלת החקלאות העושר והשפע.
השם האנגלי של הסוג mesquite פרושו סות כהה (ככל הנראה בהשפעת הפרשת הגומי) בשפה של הילידים האינדיאנים במקסיקו. בדרום אמריקה מכונה הסוג algarrobo בשל הדימוי של תרמילי הפרי המתוקים והאכילים של סוג זה לאלו של חרוב.
הסוג ינבוט כולל 45 מיני עצים או שיחים קוצניים באזורים הטרופיים והסובטרופיים ביבשות דרום אמריקה וצפון אמריקה, אפריקה, מערב אסיה ובדרומה. ארגנטינה היא מרכז התפוצה וההתמיינות של הסוג ונמצא בה 60% מהמינים הידועים בסוג וביניהם 13 מינים אנדמיים למדינה זו. הסוג מאופיין בשורשים עמוקים מאד, בעלים מנוצים פעמיים המורכבים ממספר קטן של עלעלים מנוצים שבכל אחד מהם זוגות רבים של עלעלי משנה. בתפרחת בצבע לבן עד צהוב שצורתה שיבולת והיא מכילה פרחים רבים להם עלי גביע מאוחים, בתרמילים שאינם נפתחים באופן טבעי וכן בכך שמינים רבים בסוג ענפיהם הדקים יוצרים צורת זיגזג בין הקוצים שבבסיסי העלים. הסוג שהופץ בנטיעות בעולם נחשב כסוג פלשני מאד שהשתלט על שטחים נרחבים באוסטרליה, באפריקה ובארה"ב. בישראל גדל בר רק מין אחד מהסוג: ינבוט השדה שמקורו במלחות המדבר אך הוא נחשב לצמח רע בשדות מעובדים ובשטחי מרעה בקרקעות כבדות בעמקים ובמישור החוף.
נטייתו של הסוג ליצור בני כלאיים הביאה למצב שקשה מאד להגדיר מינים בסוג זה – דבר המקשה בישראל על פעולות לביצוע ייעור מוסדר שבסיסו איסוף זרעים מעצי אם מוצלחים. בישראל נעשו בשנות ה-80-70 של המאה הקודמת נטיעות לאקלום מין זה מזרעים שהובאו מצ'ילה ומעצים נטועים בקליפורניה. ינבוט צ'יליאני הצליח פחות מינבוט לבן בחלקות אלה ועל כן לא המשיכו כמעט בנטיעות שלו.
בישראל ניתן למצוא חלקה נטועה בינבוט צ'יליאני באזור בית קמה ועץ אחד בחלקה זו (כנראה מכלוא) התפתח לגובה רב ולממדים בלתי רגילים.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים