איקליפטוס לויקוקסילון תת-מין מגלוקרפה

הדפסה
  Eucalyptus leucoxylon subsp. megalocarpa שם מדעי
  Large-fruited Yellow Gum Common name
הדסיים
Myrtaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אוסטרליה, דרום מזרח מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא אלרגני צופני

איקליפטוס לויקוקסילון תת-מין מגלוקרפה
צילום: © עדה קנוסוב   אילנות, 2-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

איקליפטוס ליוקוקסילון תת־מין מגלוקרפה (בעברית: איקליפטוס בהיר־קליפה תת־מין גדול־פרי) הוא עץ מאלי. (השם Mallee מציין עץ או שיח איקליפטוס נמוך בעל  גזעים אחדים והתעבות בצוואר השורש. עצי מאלי מאפיינים את דרום מערב אוסטרליה.) לאיקליפטוס זה נוף רחב, קצב הגידול שלו בינוני עד מהיר, והוא מגיע לגובה 9 מ' ולקוטר נוף של 6 מ'.
המין איקליפטוס ליוקוקסילון מכונה גם Yellow Gum (אקליפטוס צהוב) שכן המילה Gum היא כינוי כללי לאיקליפטוסים באוסטרליה, בהתייחס לגומי המופרש מהגזע ומהענפים. מקור המין בדרום אוסטרליה – במדינות ניו סאות וולס, ויקטוריה ודרום אוסטרליה. קשה מאוד להגדיר מין זה בשל היותו מרובה צורות ובעל מגוון של טיפוסים השונים זה מזה וחלקם גדולים מאוד יחסית לתת־המין גדול־הפרי.
המין מתאפיין בגזע המכוסה קליפה חומה, גסה, מחוספסת וקשה עד גובה 2-1 מ'. מעל גובה זה הופכת הקליפה רכה, חלקה ובהירה בצבע צהבהב עם כתמים בצבעי כחול־אפור וקרם הנחשפים בשל הקליפה המתקלפת בקלות. הגזע מפותל ומתפצל בגובה נמוך.
העלים הבוגרים מסורגים וצבעם ירוק אחיד. הם בעלי פטוטרות קצרות וצורתם כרומח: רחבים בחלקם התחתון – בסמוך לבסיס הטרף – והולכים ונעשים צרים עד לקצותיהם המחודדים. אורכם עד 19 ס"מ ורוחבם בבסיסם 2.5 ס"מ. העלים היובניליים (בשתילים ובעצים הצעירים) נגדיים וללא פטוטרות.
לעלים ארומה חזקה. מפיקים מהם, כמו ממספר מיני אקליפטוס נוספים, את שמן האקליפטוס (האקליפטול) – סוג של אתר המשמש כחומר להכנת תרופות, לחיטוי ולייצור דיאודורנטים ומוצרים תעשייתיים אחרים
העץ של תת־מין זה פורח בצבע ורוד. הפריחה של תת־מינים וזנים אחרים היא לבנה, ורודה או בפרטים מסוימים אדומה. ריבוי מזרעים של העצים ממין זה ייצור עצים שיכולים לפרוח באחד משלושת הצבעים. האבקנים הם המקנים את הצבע הוורוד לפרח. המכסה של הפרח המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם נושר בעת שהאבקנים מתיישרים, דוחפים אותו החוצה, ואז מתגלה הפרח האופייני, נטול עלי העטיף. האוֹפּ֪רקוּלוּם הוא החלק המאפיין והנותן לסוג אקליפטוס את שמו. מקור השם ביוונית eu-kaluptos ומשמעותו מכוסה היטב. צורת האופרקולום דומה במין זה לאקליפטוס המקור – חצי כדור שבמרכזו בליטה דמוית מקור.
עונת הפריחה בחורף; באוסטרליה היא גולשת לאביב ולתחילת הקיץ. בישראל הפריחה מתחילת החורף ועד האביב.
הפֵּרות גדולים יחסית לתתי־המין האחרים ומגודלם נובע שם תת־המין. צורתם כחבית, והם מקובצים באשכולות. פתיחת הפֵּרות ופיזור הזרעים נעשית דרך שישה פתחים. זאת כאשר נפתחים השסתומים הסוגרים אותם. הפֵּרות נבדלים מאלה של איקליפטוס במקור בהיותם ארוכים יותר ולא דמויי חצי כדור.
למין זה תת־מינים רבים מאוד וזנים שפותחו לנוי. לפי אחד המקורות הזן אדום הפרחים של תת־מין גדול־פרי הוא תוצר של סלקציה מלאכותית. על מנת לשמור על צבע פריחתו צריך לרבות אותו וגטטיבית באמצעות הרכבות.
איקליפטוס בהיר־קליפה גדל במישורים יבשים ובקרבת הרים בסמוך לחופי דרום אוסטרליה, שם כינויו Blue Gum, ובהמשך בסמוך לחופי ויקטוריה, שם מכונה המיןYellow Gum – .
העץ עמיד, גדל באזורים סמי ארידיים ומדבריים, עמיד ליובש ולחום ומתאים לגדול על מגוון גדול של קרקעות, לרבות לס וחול.
בשל הפריחה השופעת לאורך זמן, צבעה הנאה וריבוי הצוף מבוקש העץ בישראל – גננים מבקשים לטעת אותו בגנים ציבוריים, ודבוראים מעוניינים בו כמרעה דבורים. העץ נטוע ביערות, משמש לייצוב קרקע, למרעה דבורים ולגיוון. חסרונו: ענפיו נשברים ברוחות חזקות.
אפשר למצוא אותו בערד, בדימונה, בקיבוצים אחדים (הזורע, שובל, בית קמה, עין גדי ושער הנגב) וביערות רבים, במיוחד באזור הדרום. עולה, אם כן, שהוא גדל היטב בתחום משקעים ממוצע של 250-200 מ"מ בשנה.
האיקליפטוס משתייך למשפחת ההדסיים, הכוללת 5650 מינים של צמחים מעוצים ירוקי עד ב-150-130 סוגים שונים. המוכרים ביניהם הם ההדס, הגוייאבה, הפיג'ויה והקליסטמון. הסוג איקליפטוס מונה כ-700 מינים והוא הסוג הניטע ביותר כיום במטעים מסחריים בעולם לצורך תפוקת עץ.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים