אורן אלדריקה הוא עץ מחט ירוק וזקוף בעל נוף צר יחסית המגיע לגובה של 15 מ' וגזע בקוטר 60 ס"מ. הואן דומה לאורן ירושלים אך זקוף וצר יותר בנופו. יש חוקרים הרואים בו תת מין של אורן ברוטיה (קפריסאי). מקור השם אורן הוא בצורך החיוני של עצים אלה לגדול באור שמש גלוי ולכוון את גידולם לאור. אלדריקה – עץ מלכותי, הוא לפי הכבוד שרכשו האנשים בפרס, בעבר, לעץ שהיה מקובל מאד בגני יער של מלכים ואצילים.   
אורן אלדריקה קליפת הגזע כסופה-אפורה ומבריקה בעצים צעירים. הופכת לסדוקה עם קשקשים בצבע אדמדם חום בבוגרים. המחטים הן בזוגות ולעיתים רחוקות בשלשות ואורכן 8-14 ס"מ.
הפריחה ופיזור האבקה נעשים באביב בחודשים מרץ – מאי. האצטרובלים קצרים ומעוגלים בצורת חרוט, אורכם 5-9 ס"מ. רק אחרי שנתיים מבשילים הזרעים באצטרובלים ואז הם נפתחים.
הזרעים כבשאר האורנים בעלי כנף אחת.
אורן אלדריקה מתאים לייעור באזורים מדבריים, נחשב לאורן העמיד ביותר ליובש ובמיוחד באזורי מדבר בהם הגשמים הם גשמי קיץ. בדרום מערב ארה"ב מגדלים אותו בשל צורתו הזקופה והחרוטית, לשמש כעץ חג מולד. במחקר שנעשה באיראן נמצא שמחטי אורן אלדריקה מכילות מתכות כבדות רעילות בעקבות זיהום האוויר בסביבת גידול העצים ועל כן עץ זה יכול לשמש כאינדקטור למצב זיהום האוויר.
אורן אלדריקה גדל באזורי הקווקז הדרומי מאזורי הים הכספי, איראן ועד אפגניסטן. אוכלוסיות טבעיות מתקיימות באזרבייג'אן ובפקיסטן. לפי מחקר גנטי ניתנה סברה שהאוכלוסייה המקורית התקיימה בהר אחד (אליאר-אוגי) באזרבייג'אן והופצה לאזורים אחרים כבר בתקופתו של אלכסנדר הגדול, במאה הרביעית לפנה"ס. מתאים מאד לגידול באזורים יובשניים, אך עם גשמי קיץ, ועדיף בתנאים מדבריים על אורן ירושלים בשל צורתו הזקופה ובגידולו המהיר יותר. 
בבחינה כימית של המצאות תרכובות פוליפנוליות מסוימות, שנעשתה ב-2006, נמצא שאורן אלדריקה קרוב הרבה יותר במוצאו הפילוגנטי לאורן ירושלים מאשר לאורן ברוטיה (קפריסאי).
בישראל ניטע ביערות רבים בעיקר ביערות המרכז והדרום ובכללם ביער יתיר כעץ שעתיד לשמש תחליף לאורן ירושלים. ברם, לאחר שהתברר שהינו רגיש למצוקוקוס א"י (איצריית האורן) יותר מאורן ירושלים,  ואף לתהלוכן האורן הופסקה נטיעתו.
כתב צבי אבני