ליתראה ברזילאית היא עץ ירוק-עד קטן עם צמרת כדורית צפופה שגובהו 12-6 מ' ובד"כ 6-5 מ'. קוטר הגזע מגיע ל-40-30 ס"מ. הסות (קליפה) חומה בהירה, קשה ומחוספסת, עשויה רבדים ויוצרת צורת קשקשים גדולים. הענפים צרים וארוכים. הענפים הצעירים מכוסים שערות דקות, קצרות וצפופות. 

העלים היובנילים בתחילת ההתפתחות של העצים הינם פשוטים. העלים הבוגרים מנוצים וכוללים 5-3 עלעלים (לעיתים רחוקות 7 עלעלים) שיוצאים מציר העלה ב-2-1 זוגות עלעלים נגדיים ועוד עלעל בקצה ציר העלה. העלים מסורגים והם נישאים על פטוטרת באורך של כ-3 ס"מ. צבע העלים ירוק צהבהב בצד העליון ומעט בהיר יותר בצדם התחתון. אורך העלעלים 8-3 ס"מ ורוחבם 2.5-1.5 ס"מ, צורתם פשוטה כרומח ושפתם משוננת מעט. ציר העלה בין זוגות העלעלים ובין אלו לעלעל שבקצה הינו רחב ודמוי מרזב. העורק הראשי של העלה והעורקים הראשיים בעלעלים בהירים ובולטים מצבע העלים הירוק צהבהב. 

העץ דו-ביתי או פוליגמי (מכיל פרחים חד מיניים ודו מיניים על אותו פרט). הפריחה במכבדים גדולים וצפופים שאורכם 7-4 ס"מ והמכילים עשרות רבות של פרחים ובהמשך במכבדים של פרחים נקביים או דו-מיניים נמצא עשרות פירות כדוריים צפופים. 

בפרחים הנקביים 5 עלי כותרת לבנבנים באורך חצי ס"מ ושחלה שלה שלוש מגורות, עמוד עלי, צלקת ו-10 אבקנים קצרים ומנוונים. לפרחים הזכריים יש מבנה דומה ללא שחלה וללא העלי והצלקת. הפרחים הדו מיניים דומים לנקביים והאבקנים בהם אינם מנוונים. הפרחים נישאים על עוקצים קצרים באורך של עד חצי ס"מ. הפריחה בארצות מוצאו של העץ בחצי הכדור הדרומי ממרץ עד יוני והפירות נישאים על העץ מאמצע האביב ועד הסתיו. צבע הפריחה הלבן מצוין בשמות של העץ Aroeira branca ו-Molle de Blanca.

הפירות כדוריים בגודל זרעי אפונה וצבעם צהוב ירקרק שהופך לחום. הזרעים מלבניים או אליפטיים ושטוחים, צבעם צהבהב. אורך הזרעים כ-4 מ"מ ורוחבם 2.5-2 מ"מ.   

השם המדעי של הסוג Lithraea  מקורו בכינוי המקומי שהיה קיים בצ'ילה למין הראשון שהוגדר בסוג זה: Llithi. שם הסוג המדעי molleoides מקורו בשם המקובל לפלפלון בכות Schinus molle L שאף הוא ממשפחת האלתיים ומוצאו גם כן מדרום-אמריקה.

שמות העץ Molle, Aroeira, Aruera הם שמות מקומיים בפורטוגזית ובספרדית לכמה עצים מקומיים ממשפחת האלתיים (כאמור בפסקה הקודמת) או לכמה עצים רעילים הכוללים מין עץ זה או ספציפית לליתראה ברזילאית .

מוצאו של העץ בדרום אמריקה והאריאל שלו כולל את הארצות ארגנטינה, אורוגואי, פרגואי, בוליביה, צ'ילה וברזיל. ליתראה פלפלונית גדלה ביערות משניים הגדלים לאחר כריתת היערות המקוריים הן בבתי גידול יבשים והן בלחים.  

העץ אינו מתאים לגידול בנוי בשל היותו צמח רעיל המפיץ חומר נדיף כטיפות זעירות לאוויר בעת שנוגעים בעלים שלו או באבקה שלו. החומר המופץ גורם לאלרגיה קשה ומגע בו יביא לתגובה אלרגית על העור ודלקת שפוגעת במראה העור. ההמלצה היא שלא לטעת עץ זה כלל במקומות ציבוריים. היותו של העץ רעיל הביאה לאחד משמותיו באנגלית המציין את היותו עץ רע Evil Tree.  

בארצות מוצאו יש שימוש מקובל ליצור אלכוהול מהעץ הגדל בטבע, כמו כן מייצרים מעץ תמצית המתקבלת מהרתחה ואינפוזיות שמשמשות בעת התקררות, מחלות דרכי נשימה, דלקות פרקים ובעיות מעיים. תרופות עממיות אלה אמורות לפעול לצורכי הרגעה, קרישת דם ועצירת דימומים וכן כחומר ממריץ. בניסיון מדעי להפקת החומרים הפעילים ושימוש בהם התברר שהם משמשים כאנטיביוטיקה חלקית מאד וגם פועלים נגד שמרים.     

שמות העץ בארצות מוצאו מציינים את יצירת האלכוהול מפירותיו בשם Molle de Beber. באורוגואי יש מסורת עממית לפיה האנשים אמורים לומר שלום לברך את העץ בעת המעבר מיום ליום. אם מישהו רואה את העץ ביום הוא אמור להגיד לעץ: "לילה טוב גברת Aruera!" (השם העממי של העץ) ואם בלילה יאמר "יום טוב גברת Aruera!". 

העץ אינו נפוץ בישראל ואין מגדלים אותו כעץ נוי בשל היותו עץ רעיל ואלרגני. 

כתב צבי אבני