טבבויה איפה

הדפסה
  Tabebuia impetiginosa שם מדעי
  Pink Ipê Common name
ביגנוניים
Bignoniaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מורכב צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה, מרכז ודרום מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל צמח מיובא

טבבויה איפה
צילום: © עמרם אשל   בגבעת חיים איחוד , 3-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

מין זה נקרא בעבר Tabebuia ipe, ואז נקבע שמו בעברית, טבבויה איפה. היא עץ נשיר מותנה, הגדל בגינות בישראל לגובה של כ- 8 מטר. באזור מוצאו באמריקה הטרופית הוא מגיע לגובה 30 מ' ולקוטר 80 ס"מ. קליפת הגזע חלקה וצבעה חום.
העלים נגדיים מורכבים. העלה מאוצבע ובו 5 עלעלים באורך 10 – 15 ס"מ וברוחב 3 – 5 ס"מ בצבע ירוק כהה, המסתיימים בחוד מאורך. שפתם משוננת. הם נישאים על פטוטרות באורך 3 - 5 ס"מ היוצאות כזר מקצה הפטוטרת של העלה שאורכה 10 – 15 ס"מ ועובייה 2 -3 מ"מ.
העץ משיר את עליו במשך החורף. בחודש מרץ כל העץ מתכסה בפריחה שופעת ובולטת לפני הלבלוב. הפרחים דמויי משפך וערוכים באשכולות, צבעם ורוד כהה, ובלוע המשפך כתם בצבע צהוב. בפרח 4 אבקנים ואבקן מנוון (staminod) אחד. הפריחה נמשכת כשישה שבועות ולאחריה מתפתח פרי מוארך סרגלי, אופייני למשפחת הביגנוניים, שאורכו כ-30 ס"מ. הזרעים מרובים, קטנים ודקים, מוקפים במלל קרומי. לאחר הפריחה מתכסה העץ בעלווה.
העצה של מין זה קשה מאוד ועמידה לריקבון. הוא משמש לבנייה ולהקמת גדרות אך הכריתה עלולה לגרום להכחדה שלו ביערות הגשם של דרום-אמריקה. העץ נפוץ מאוד בתרבות, וניטע בגינות ושדרות גם באזורים אחרים בעולם. הוא משמש גם כמקור מזון לדבורים ומקור לתרופות המופקות מקליפת הגזע. בדיקות מעבדתיות של השנים האחרונות הוכיחו שלחומרים בקליפה שלו יש השפעה קטלנית על מגוון חיידקים. בניסיונות בעכברים נמצא שהחומרים האלה רעילים והם עלולים לגרום למוות של עוברים.
טבבויה איפה אוקלמה בארץ באמצע שנות ה- 70 בחוות הנוי בעמק-חפר. באותם שנים נשתלו העצים הראשונים בחוות הנוי, במינהל המחקר החקלאי, בקיבוץ מסילות ובקיבוץ אורים. בהמשך, לאחר שהעצים פרחו וייצרו זרעים, הזרעים שנאספו מעצים אלו היוו את המקור לשתילים שהופצו במשתלות השונות בארץ. שתילים אלו אופיינו בגזע דק וגם לאחר שנשתלו בגינון, נדרשו מספר רב של שנים עד שהגזע התעבה. העצים פרחו רק כאשר הגיעו לשנתם ה- 6 או ה- 7 ובעלי גינות  לעיתים סיפרו לי כי עקרו את הטבבויה לאחר 5 שנים משום שלא פרחה וחשבו שנתקלו בקלון שלא יפרח.
בשנת 1998 הבאתי לארץ מקור זרעים נוסף של טבבויה, אותו אספתי מעץ שהיה שתול בחזית בניין בית המשפט בסנטה ברברה שבקליפורניה. הפריחה בכל הצמחים  ממקור זרעים זה התקבלה כעבור שנתיים משתילה וכולם פיתחו גזע מעובה כבר בשנתם הראשונה. בשלב הזה היה ברור שמקור הזרעים מקליפורניה מצטיין בתכונותיו על מקור הזרעים שהובא לארץ בשנות ה- 70. העץ השתול באילנות מקורו בזרעים מקליפורניה.
העץ מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, בכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. הוא עמיד לטמפרטורות נמוכות של עד 5- מעלות צלזיוס. בשנים הראשונות לשתילה יש להשקות באופן סדיר ועם התבגרותו יסתפק ב- 2 - 3 השקיות עומק במהלך הקיץ. העץ מתאים לשתילה בגינה קטנה, במרכז הדשא. בזכות העלווה הדלילה הוא מטיל צל אוורירי ובכך נמנעת התנוונות הדשא מחוסר אור. מתאים לשתילה כעץ רחוב או כעץ ראווה בגן.
ריבוי העץ נעשה מזרעים. מומלץ לאסוף זרעים רק מהמקור שהגיע מקליפורניה. יש לזרוע אותם במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה מתחילה תוך שבוע ימים. העתקת הנבטים הצעירים, עוברת בקלות, לעציצים עם מצע גן. יש להימנע מעודף השקיה. את ההנבטה יש לעשות באביב ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.
הסוג טבבויה נחשב לסוג חדש יחסית במשפחת הביגנוניים והוא כולל כ- 100 מינים של עצים או שיחים, ירוקי עד, נשירים ונשיר מותנה שמוצאם באמריקה הטרופית.

כתבה סימה קגן.  ערך עמרם אשל



תמונות נוספות:


קישורים


 

israelbiz- בניית אתרים