פיקוס הכף הוא עץ גדול וירוק עד. הוא נחשב מהיר גידול ומגיע לגובה 40-35 מ' ולקוטר צמרת של 12-5 מ'. עצים גדולים ממין זה יוצרים גזע מחורץ שיוצאים ממנו שורשי תמיכה הנראים כקרשים  והמשתרעים למרחק רב על פני הקרקע. העצה קלה ורכה ואין לה שימוש מסחרי.
כל חלקי העץ מפרישים גומי שיש לו שימושים רפואיים מסורתיים אך גם מודרניים. הגומי מכיל ארסן וחומרים נוספים שיש להם שימוש רפואי נרחב בטיפולים בגידולים סרטניים. מיצוי של חומרים מהשורשים משמש כחומר לטיפול במלריה.
הסות (קליפה) בעצים צעירים חלקה וצבעה לבן-אפרפר בשונה מהסות הצהובה של פיקוס השקמה. עם התבגרות העץ הסות הופכת כהה יותר ומחוספסת.
העלים מסורגים בצורת ביצה או אליפסה מחודדת בקצה עם שוליים מעט משוננים ולא סימטריים. צבע העלווה של העצים הצעירים אדום. 
הפגות של הפיקוס הן למעשה תפרחות הכוללות פרחים נקביים ארוכים וקצרים ופרחים זכריים. תפרחות אלה עטופות וסגורות במצעית הפרח. הפגות בפיקוס הכף מופיעות באשכולות צפופים, האשכולות נישאים על עוקצים שיוצאים מפני השורשים העל קרקעיים, מהגזעים ובעיקר מהבדים הגדולים. הבשלת הפגות נעשית בעזרת 3 מיני צרעות זעירות סימביוטיות למין זה. מחזור חייהן של הצרעות כולל הטלה וריבוי בתוך הפגות ויציאה של הנקבות המופרות עם אבקה של הפרחים הזכריים להפריית הפגות הבאות כשבאחת מהן הן תטלנה ביצים. הפגות בקוטר 4-2 ס"מ ועם הבשלתן מופיעות על פניהן נקודות ורודות. הן מבשילות באביב עד אמצע הקיץ בחודשים התואמים משני צידי קו המשווה.
הפגות של פיקוס הכף אכילות כטריות ואף משמשות כמזון מיובש למקומיים. מן הפגות מפיקים מכינים גם ריבה אליה מוסיפים פירות נוספים. הזרעים מופצים בעזרת יונקים, ציפורים ועטלפים שאוכלים הפגות ונותנים אגב כך במערכת העיכול שלהם טיפול לזרעים שיעזור לנביטתם.
עצים גדולים של פיקוס הכף מסמלים פריון ופוריות. במזרח אפריקה עצים מסוימים ממין זה מהווים מקדש אנימיסטי והמאמינים מוצאים בפרטים של עץ זה נשמה.
אזור התפוצה של העץ משתרע בכל אפריקה הטרופית מצפון אפריקה ועד מערב ארץ הכף בדרום אפריקה למעט אזורים שחונים ובתימן שבחצי האי ערב.  פיקוס הכף גדל בגדות נהרות וביערות הצמודים לנהרות וכן בשטחים עשבוניים בתוך יערות. עומדים צפופים נמצא במקומות מרובי גשמים ובאזורים גבוהים ומעט ממוזגים. בית הגידול של העץ מתחיל ב-700-600 מ' מגיע עד רום של 2,500 מ'. העץ נעדר באזורים נמוכים וחמים יותר. בתחום בית גידולו הנרחב נמצא שונות רבה בין עצי פיקוס הכף. השונות מתבטאת בצורת העלים בטקסטורה של העלים והפירות, בשלכת של העצים ובגודל הכללי שלהם.
עצי פיקוס הכף גדולים ומיצרים עלים רבים ופירות אכילים וכך מהווים בסיס חשוב למערכת האקולוגית העשירה המפותחת סביבם. העץ משמש כפונדקאי למספר פרפרי יום ועשים שזחליהם המתקיימים על עלים או על שורשים שלו. הפירות שלו נאכלים ע"י בעלי חיים שונים לרבות קופי שימפנזה באוגנדה המזרחית. במחקר נמצאו 19 מינים של צרעות מתקיימים על עצי פיקוס הכף לרבות מינים טפילים לצרעות המפרות את הפגות. 
שם הסוג פיקוס הוא השם הלטיני הוותיק של התאנה התרבותית. שם המין המדעי sur ניתן לפי שם אזור גידולו והגדרתו של העץ באתיופיה. השמות האנגליים מציינים את מקום גידולו באזור כף התקווה הטובה בדרום אפריקה וכן את היות התפרחות שלו בצורת מטאטא.  
בשל אי התאמתו לבתי הגידול בישראל, שלא כמו מין הפיקוס המקביל לו, פיקוס השקמה, לא ידוע על נטיעות לנוי של פיקוס הכף בישראל.
הסוג פיקוס כולל 850 מינים של עצים, שיחים, מטפסים אפיפיטים ואפיפיטים למחצה (כמו פיקוס רומפי) שמאכלסים את האזורים הטרופיים עם חדירה של מספר מינים קטן לאזורים סובטרופיים ומדבריים. כל המינים מאופיינים בתפרחת מיוחד סגורה המופרית ע"י צרעה זעירה ייחודית לכלכ אחד ממיני הפיקוס וכן בגומי החלבי שמפרישים חלקי הצמח השונים.
פיקוס הכף משתייך למשפחת התותיים שכוללת 40 סוגי צמחים ובהם כ-1,000 מינים שונים הנפוצים באזורים טרופיים וסובטרופיים. הסוגים הבולטים במשפחה זו הם הפיקוס ותות. בישראל מוכרים כעצי פרי פיקוס התאנה לזניו השונים ותות. ממשפחה זו משמשים מיני פיקוס רבים וכן מיני תות כעצי נוי נפוצים בישראל. פיקוס התאנה שלו זנים רבים נטוע במטעים כעץ פרי ואף גדל כעץ בר במקומות רבים.  פיקוס השקמה שאינו יוצר בישראל זרעים (חסרה הצרעה המאביקה את הפירות) גודל בעבר כעץ תרבות לפרי ולהפקת עץ נשאר במקומות רבים כעץ הגדל בשטחים פתוחים ואף נוספו לו נטיעות רבות כעץ נוי וייעור.
כתב צבי אבני