איקליפטוס לוקסופלבה

הדפסה
  Eucalyptus loxophleba שם מדעי
  York Gum Common name
הדסיים
Myrtaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אוסטרליה, דרום מערב מוצא
צמח מיובא צופני

איקליפטוס לוקסופלבה
צילום: © שרה גולד   אילנות, 5-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

איקליפטוס לוקסופלבה הוא עץ קטן עד בינוני או מאלי. גובהו מגיע ל-17 מ' ויותר וקוטר גזעו בגובה החזה ל-60 ס"מ. לעץ נוף פתוח. הבדים שאינם מצמיחים עלים מתפצלים לענפים בחלקם העליון והעלווה נמצאת רק בחלקה העליון של הצמרת. העצה חומה בהירה כבדה ואיכותה לייצור מוצרי עץ אינה גבוהה.
תחת השם איקליפטוס לוקסופלבה נכללים 4 תת מינים.
שניים מהם מוגדרים כמאלי: ssp. lissophloia and ssp. Gratiae, ושניים אחרים כעצים המכונים Gum:
 ssp. loxophleba and ssp. supralaevis. שמו האנגלי של איקליפטוס זה, Gum, מציין עץ עם גזע אחד בו הסות (קליפה) דקה ומתקלפת. השם מאלי Mallee, שמכונים בו שני תת מינים אחרים של איקליפטוס זה, מציין עצים קטנים מרובי גזעים היוצאים ממעין פקעת בצוואר השורש המכונה  בשם Lignotuber.
באילנות נטוע תת המין loxophleba עם גזע אחד. הסות שלו מחוספסת ועבה לכל אורך הגזע והבדים ואינה מתקלפת. בשאר שטחי הנטיעות בישראל, ככל הידוע, נמצא תת המין עם מופע של עץ ולו גזע יחיד המכוסה בסות אפורה ומחוספסת, ואילו הבדים מכוסים בסות חלקה ומבריקה בצבע חום בהיר עד נחושת. זהו תת המין supralaevis, שמשמעו בלטינית "חלק למעלה" (תיאור הסות ביחס לגזע). תת מין זה יתואר להלן. 
גזע העץ מתפצל כבר בגובה נמוך לשני בדים ויותר. הגזע וחלקם התחתון של הבדים היוצאים ממנו מכוסים בסות (קליפה) אפורה קשה, מחוספסת ולעתים מחורצת. במעלה הבדים הופכת הסות לחלקה וצבעה חום בהיר מבריק עד צבע נחושת. באזור המפגש בין הסות הקשה לסות המבריקה נמצא התקלפות של הסות ברצועות שצורתן כסרטים התלויים על הבדים.
העלים היובניליים הראשונים נגדיים. העלים הבוגרים סירוגיים וצורתם כרומח צר, מעוקם מעט ולא סימטרי. אורכם 13-7 ס"מ, רוחבם 2-1 ס"מ ולהם פטוטרת באורך 1.5 ס"מ. בעלים עורקים בולטים. היותם נוטים יותר לצד אחד נתן למין את שמו המדעי הלטיני loxophleba שפירושו "עורקים נוטים". צבע העלים הבוגרים ירוק בהיר.
לתפרחות צורת סוכך המכיל 12-5 פרחים. אורכם של ניצני הפריחה 0.8-0.5 ס"מ ובהם שני חלקים: מצעית הפרח והמכסה של האבקנים. על מצעית הפרח נמצאים האבקנים ועמוד העלי, צורתה חרוט הפוך והיא נישאת כמעט ללא עוקץ על בסיס הסוכך; מעל המצעית והאבקנים יש מכסה דמוי כיפה קטנה שאורכה כאורך המצעית. מכסה מצעית הפרח והאבקנים מכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס: ביוונית eu-kaluptos משמעו "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים שעל מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום, הוא ניתק ונושר לקרקע. 
הפרחים מרובי אבקנים שצבעם לבן. במרכז כל פרח בולט עמוד העלי. בישראל פורח העץ בחודשים אפריל עד יוני. הפרחים עשירים מאד בצוף ואבקה. איקליפטוס לוקסופלבה משמש כעץ טוב לייצור דבש דבורים.
הפֵּרות עגולים, דמויי פעמון, אורכם 6-5 מ"מ ורוחבם 5-4 מ"מ. המשטח העליון שלהם קעור ושקוע. 
מקור העץ באוסטרליה, בדרום מערבה של מדינת מערב אוסטרליה, שם הוא גדל על פני שטח נרחב באזור ים תיכוני (חורף גשום וקיץ שחון) יובשני. שמו האנגלי York מציין את אחת הערים שלידה גדל ריכוז גדול של איקליפטוס זה. יורק היא העיר הוותיקה ביותר פנימה לחוף המדינה והיא שוכנת כ-100 ק"מ ממזרח לבירת מערב אוסטרליה, פרת. העץ גדל  באזור שכמות המשקעים הממוצעת שלו היא 480-250 מ"מ והטמפרטורות הקיצוניות מגיעות ל-46 מעלות בקיץ ול- 4- מעלות צלסיוס בחורף.
בישראל נחשב איקליפטוס לוקסופלבה לאחד המינים שהצליחו מאוד בחלקות ניסיון ובנטיעות בחורשות וביערות בנגב הצפוני והמערבי בקרקעות לס, חול וחרסית ואף בקרקעות מלוחות יחסית. העצים שניטעו שרדו את הבצורת של השנים 2000-1999, וביער ניר עוז אף נמצא שהעץ מתחדש באופן טבעי מזרעים.  ביער רוחמה נמצאים עצים מצטיינים של איקליפטוס זה וניתן לקחת מהם חומר ריבוי.
איקליפטוס הוא סוג במשפחת ההדסיים, הכוללת כ-150 סוגים שונים. בארצנו נמצא רק מין אחד ממשפחה זו הגדל בטבע: ההדס המצוי – אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. פרט לו אנו מכירים בישראל את עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה ואת צמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
מלבד איקליפטוס לוקסופלבה כלולים בסוג איקליפטוס עוד כ-700 מינים ואלפי תת מינים. האיקליפטוס הוא סוג העץ שניטע במספרים הגדולים בעולם לצורך ייצור עץ (בעיקר לנייר). מקורם של רוב מטעי האיקליפטוס (בברזיל ובסין המובילות בנטיעות) בריבוי מתרביות רקמה של עצים בני כלאיים.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות: