ברכיכיטון דו-גוני

הדפסה
  Brachychiton discolor שם מדעי
  Lacebark Tree Common name
חלמיתיים
Malvaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
מפורץ שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אוסטרליה, מזרח מוצא
צמח מיובא

ברכיכיטון דו-גוני
צילום: © שרה גולד   סנטיאגו דה צ'ילה, דצמבר 2013
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

בעבר שוייך הסוג ברכיכיטון למשפחת הסטרקוליים, אולם בעקבות מחקריים מולקולאריים הוא נכלל כיום במשפחת החלמיתיים.
ברכיכיטון דו-גוני הוא עץ זקוף עם נוף צריפי רחב, עלים גדולים ומגוונים בצורתם והפרחים ורודים ויפים. ברכיכיטון דו-גוני הוא עץ זקוף בגובה כ-10 מ' בארץ (באוסטרליה העצים מגיעים לגובה של 30 מ'). הנוף צריפי ורחב. הגזע אפור עבה וגלילי. הגזע העבה והשורשים אוגרים מים ולכן נחשב לעץ חסכן מים. השורש שיפודי ומעמיק בקרקע. הוא ממשיך למעשה את הגזע כלפי מטה. העץ ירוק כל השנה, להוציא תקופה קצרה לפני הפריחה. העלים מסורגים, מגוונים בצורתם, מחולקים כעלי אדר או דמויי רומח, קוטרם 20-10 ס"מ, לעתים מכסיפים בצדם התחתון.
הפרחים פעמוניים ורודים ויפים, גדולים בהשוואה לפרחי מינים אחרים בסוג, קוטרם 4-3 ס"מ, ולהם חמישה עלי עטיף מאוחים בחלקם התחתון. אין עטיף כפול וחמשת עלי העטיף נחשבים לעלי גביע במוצאם. הניצנים חומים שעירים. הפרחים חד-מיניים (זכריים או נקביים), ערוכים על אותו העץ. לפני הפריחה נושרת עלוות העץ והוא פורח ללא עלווה בתקופה קצרה ויפה (מאי). הפרחים ערוכים בצברים, מכסים את העץ בעונת הפריחה ומקנים לו מראה מרשים. הפריחה בארץ אינה אחידה ולעתים קרובות רק חלק מהעץ משיר עלים ופורח. יש לכך שתי סיבות: עצים רבים הם זריעים השונים זה מזה גנטית והאקלים בארץ שונה בתכלית מהאקלים באזורי המוצא של העץ, המתאפיינים בגשמי קיץ ובחורף יבש. מהפרחים מתפתחים פֵּרות חומים קשיחים, שעירים, דמויי סירה (באורך כ-15 ס"מ) ובהם זרעים גדולים וצפופים הנובטים בקלות ושערות צורבות (יש ללבוש כפפות כשאוספים את הזרעים).
ברכיכיטון דו-גוני הוא עץ נוי המשמש כעץ רחוב כמו גם כעץ פארקים וגינות. זנים מובחרים מורכבים בעולם בקלות על כנות של ברכיכיטון צפצפתי וברכיכיטון אדרי. הילידים האבוריג'ינים באוסטרליה נהגו לקלות את הזרעים ולאכלם. כמו כן השתמשו בגזע להכנת מגנים.
מוצאו של הברכיכיטון הדו-גוני ביערות הגשם של אזורי החוף של מזרח אוסטרליה. עם זאת, הצמח התגלה כעמיד לתנאים אקלימיים רבים בתנאי תרבות. הוא עמיד גם לקרקעות מגוונות כל עוד הן לא מלוחות.
ברכיכיטון דו-גוני משמש בארץ עץ נוי לא נפוץ בערים באזורים נמוכים וחמים. ניסים פינס כותב בספרו "עצי נוי בישראל" שיש זני סלקציה המורכבים ומאפשרים קבלת עצים אחידים במופעים ספציפיים, כמו זן מכסיף או זן זהוב.
כתב אורי פרגמן-ספיר



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים