ארגניה קוצנית היא עץ ירוק עד מאריך חיים הגדל רק במרוקו ובאלג'יריה. מפורסם בפירותיו שנראים כמו זיתים גדולים. מהזרעים מפיקים שמן יקר ערך.

לעצים בוגרים של ארגניה הקוצנית גזע עבה, קליפת הגזע אפורה מחורצת בדגם של רשת צפופה. העץ ירוק עד, עם ענפים מעוצים ונוף סבוך. גובהו 10-6 מ'. העלים מוארכים, מעוגלים בקצה, מצטררים כלפי הבסיס, לעיתים רחבים בקצה, כמעט דמויי מרית. בין העלים יש קוצים מעוצים לא מסועפים.

לארגניה קוצנית פרחים קטנים ולא בולטים ולהם חמישה עלי כותרת ירוקים-צהבהבים. הפריחה אביבית. הפרי דמוי זית גדול באורך 5-3 ס"מ ורוחב כ-2.5 ס"מ. לפרי קליפה מרירה. לציפה  ריח מתקתק, אולם טעמה לא ערב לחיך האדם. במרכז הפרי זרע יחיד שומני העטוף בקליפה מאד קשה. הפרי מבשיל בקיץ, לאחר יותר משנה.

השמן המופק מהזרעים של ארגניה קוצנית נקרא "שמן הארגן" והוא יקר ערך. שמן המופק מזרעים לא קלויים משמש לקוסמטיקה ורפואת עור, הוא מעודד צימוח עור ונחשב ליעיל במיוחד. שמן המופק מזרעים קלויים משמש למאכל, טעמו אגוזי עדין. עבודה רבה נדרשת להורדת ציפת הפרי ופיצוח קליפת הזרע, לכן שמן הארגן יקר מאד. את שאריות הציפה נותנים למאכל עיזים. העץ שימש בעבר גם להסקה. את שמן הארגן מפיקות בעיקר נשים במספר קואופרטיבים במרוקו. ממנו מייצרים סדרה שלמה של מוצרים קוסמטיים ורפואיים.

ארגניה קוצנית היא עץ אנדמי לדרום מערב מרוקו ולאזור סמוך באלג'יריה. בחלק הצפוני של אזור תפוצתו (מזרחה לאיסוורה) הוא יוצר יער פארק בקצה האזור האקלימי הים-תיכוני. דרומה משם הוא הופך לעץ שולט באזורי ספר ומדבר למחצה, בעיקר ברכס האנטי-אטלס, שם הוא שולט כמעט לבדו על מדרונות סלעיים צחיחים רבים.

הארגניה משתייכת למשפחת הספוטיים, שהיא משפחה טרופית ובה כמה אלפי מינים של צמחים, הארגניה היא אחד מהמינים היחידים הגדלים מחוץ לאזור הטרופי באזורים צחיחים. במאה השנים האחרונות קטן מספר עצי הארגן לחצי, בעיקר בשל כריתת עצים להסקה. כדי להגן עליו הוכרזה על ידי אונסקו שמורה ביוספרית בשטח גדול מ-8200 קמ"ר שהם אזור התפוצה של העץ במרוקו. פירות העצים משמשים שם להפקת השמן. אולם עם עליית הרווחים ממכירת שמן הארגן עלה מספר העיזים באזור האוכלות את עלי העץ וכך גם פוגעות בו. בנוסף לכך, יש פגיעה בצמחים חדשים שלא מצליחים לגדול לעצים והופכים לשיחים דוקרניים שלרוב אינם פורחים.

הארגניה יובאה לארץ על ידי ד"ר אליין סולווי מקיבוץ קטורה. היא שתלה שם עצים רבים לניסיון והצליחה לבחור מהם כמה פרטים בעלי יבול גדול במיוחד. שתילים הועברו לחוות אורליה שברמת הנגב, שם החלו לגדל ולייצר את שמן הארגן. יש תקווה שחקלאות הארגניה תתפוס מקום של כבוד באזורים צחיחים בנגב ומעבר לו, חקלאות חסכנים במים המבוססת על כבוד לסביבה. מעבר למקומות אלו יש בארץ רק עצים בודדים באילנות ובגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים.

כתב אורי פרגמן-ספיר