משפחת האזדרכתיים בסדרת הסבוננאים (Sapindales, שבה גם אלתיים, ביברשטניים, פיגמיים, ימלוחיים, סבונניים, סימרוביים ועוד 2 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת יותר מ-45 סוגים וכ-560 מינים. קיימת מחלוקת בין החוקרים בדבר תקופת התפתחותה של המשפחה וההערכות נעות מעידן הקרטיקון התחתון (Cretaceous, לפני קרוב ל-100 מיליון שנה) לאאוקן (Eocene, לפני כ-40 מיליון שנה). מיני המשפחה נפוצים בעיקר באזורים הטרופיים, בחצי הכדור הדרומי.
המשפחה קרויה על שם הסוג אזדרכת, ששמו העברי אומץ משמו המדעי של המין הנפוץ באזורנו - Melia azedarach והופיע לראשונה במילון "ילקוט צמחים", בעריכת פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), שיצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). השם azedarach, מקורו בשפה הפרסית: âzâd deraxt - "עץ אציל". שם הסוג המדעי, Melia (ומכאן שם המשפחה, Meliaceae) הוא שם קדום שבו השתמש הפילוסוף היווני תיאופרסטוס (287-371 לפני הספירה, Theophrastus), תלמידו ויורשו של אריסטו, לאחד ממיני עצי המֵילה שעליו מזכירים את עלי האזדרכת.
האזדרכתיים הינם עצים, או שיחים, מכילי שרף, או מוהל צבעוני, דו-מיניים, אך לעתים דו-ביתיים, פרחים זכריים ופרחים נקביים נישאים על פרטים שונים, או חד-ביתיים, בהם פרחים זכריים ופרחים נקביים נישאים על אותו פרט. העלים מסורגים, ערוכים כסליל לאורך הענפים, לעתים-רחוקות נגדיים. עלי-לוואי חסרים. העלים על-פי רוב מנוצים, העלעלים נגדיים, או מסורגים לאורך ציר העלה, שולי העלעלים תמימים, אונתיים, או משוננים. התפרחות בחיק עלים, דמויות-אשכול, או שיבולת, בדרך כלל בלתי-מסויימות, בהן מתפתחים הפרחים לפי סדר הופעת הניצנים על הגבעול, כך שהפרחים התחתונים והצדדיים נפתחים לפני הפרחים העליונים. הפרחים נכונים, דו-מיניים, או חד-מיניים, בהם ניכרים האיברים המנוונים מהמין האחר. הגביע קטן, דמוי-כוסית, או צינורי, בן 6-3 אונות, או שעלי-הגביע מובחנים ומפורדים. הכותרת בת 5-4 עלי-כותרת, מפורדים, או מאוחים. ההאבקה נעשית על-ידי חרקים - דבוראים ופרפראים. בפרחים 10-3 אבקנים, על-פי רוב מאוחים לצינור, עליו יושבים מאבקים בני 2- לשכות, המפזרות אבקה דרך סדקי אורך, הפונים כלפי פנים הפרח. לעתים קיים צופן דמוי דיסקה בבסיס האבקנים. השחלה עילית, עשויה 6-2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים מספר מגורות כמספרם, כל אחת מכילה ביצית אחת עד ביציות מרובות. מן השחלה עולה עמוד-עלי יחיד, נושא בראשו צלקת כיפתית, או דמויית-דיסקה. הפרי ענבה, הלקט, לעתים-רחוקות בית-גלעין, מכיל זרע יחיד עד זרעים מרובים. הזרעים לעתים מכונפים, בדרך-כלל אינם מכילים אנדוספרם. העובר כפוף, או זקוף ולו 2 פסיגים. מיני אזדרכתיים אחדים נחשבים כמרכיב חשוב ומבוקש בתעשיית העץ, הידוע שבהם הוא המהגוני, המופק משלשה מינים שונים של הסוג Swietenia, הגדלים באמריקה.
בישראל נפוץ מין אחד של אזדרכתיים - איזדרכת מצויה, שמקורו בהודו-סין ואוסטרליה ומשם הובא כעץ נוי לארצות שונות והוא מתפשט כפליט תרבות, בעל פוטנציאל פלישה, כמעט בכל העולם.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
|
אזדרכת מצויה |