משפחת המישיים   Ulmaceae

משפחת המישיים בסדרת הורדנאים  (Rosales, שבה גם ורדיים, יצהרוניים, תותיים, קנאביים, אשחריים, סרפדיים ועוד 2 משפחות ללא נציגים בבר בישראל, יש המשייכים אליה גם את משפחת הטופליים, הנמנית אלטרנטיבית עם הבקעצוראים), כוללת 9 סוגים ויותר מ-60 מינים. המשפחה התפתחה בתחילת תקופת האאוקן (Eocene, לפני כ-50 מיליון שנה) ומיניה נפוצים באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני, בעיקר באסיה ובאזורים הטרופיים באמריקה.
המשפחה קרויה על שם הסוג מיש (Celtis), שם מתקופת המשנה, הנזכר בברייתא (משנה חיצונית, שלא הוכנסה לסדרי המשנה ע"י ר' יהודה הנשיא), המובאת בתלמוד ועניינה עצים שאסור להשתמש בהם לבערה על גבי המזבח: "כל העצים כשרים, חוץ מן זית וגפן ... רבי אליעזר מוסיף אף של מייש ושל אלון..." (מסכת תמיד, דף כ"ט, עמ' ב'). לאור מחקרים פילוגנטיים-מולקולריים, הועבר הסוג מיש ממשפחת המישיים למשפחת הקנאביים, אך בהיעדר עדכון שמי שוטף באקדמיה ללשון העברית, נותר שם המשפחה העברי על כנו. שם המשפחה המדעי, Ulmaceae, על שם הסוג Ulmus, בוקיצה. שמו המדעי של הסוג הוא שם לטיני קדום, שיתכן ומקורו במילה  oleo - "לגדול", בהטייה olimus - "גדול", "מפותח". השם העברי, בוקיצה, נקבע על-ידי ועדה לשמות צמחי ארץ-ישראל, באקדמיה ללשון, בישיבתה משנת 2003, בהסתמכה על השם המצוי במילונים ובספרות החל בראשית המאה הקודמת, מקורו ככל הנראה בפרסית והוא אף משמש בערבית מדוברת.
המישיים הינם עצים, או שיחים, נשירים, מכילים מוהל מימי, אך לא שרף. הגזע לעתים חלק, יש והוא מחורץ עמוקות, או מכוסה בקשקשים. העלים מסורגים, פשוטים. עלי-לוואי קיימים. העלים בעלי-פטוטרות, בסיס הטרף מלוכסן, לרוב אינו סימטרי, שוליו תמימים, או משוננים. ברקמות רבים ממיני המישיים קיימים ציסטוליטים - תאים המכילים גבישי סידן-פחמתי, שיתכן ויש להם תפקיד בנטרול מתכות הרעילות לצמח. התפרחות אשכולות, או צברי פרחים, בחיקי-עלים, לעתים הפרחים בודדים, על-פי רוב יוצאים מענפי המשנה שצמחו בעונה הקודמת. המישיים הינם מואבקי-רוח. הפרחים קטנים, נכונים, דו-מיניים, לעתים חד-מיניים ואז העצים לרוב חד-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על אותו פרט. העטיף פשוט, עשוי 9-4 עלי-גביע יציבים, לבנים, צהובים, או ירקרקים, מאוחים בבסיסם ויוצרים גביע דמוי-פעמון. עלי-כותרת חסרים. מספר האבקנים כמספר אונות הגביע, ערוכים אל מול האונות, זיריהם מפורדים, עולים מצינור הגביע, כפופים בניצן וזקופים כשהפרח פתוח. למאבקים 2 לשכות, מפזרות אבקה כלפי מרכז הפרח, דרך סדקי אורך. השחלה  עילית, עשויה 2-1 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים בדרך-כלל מגורה אחת ובה ביצית אחת. מראש השחלה עולים 2 עמודי-עלי קצרים, הצלקת סורחת על עמוד-העלי, בחלקו הפונה כלפי מרכז הפרח. הפרי אגוז או כנפית, הצלקות ניכרות בראשו,  ובו זרע אחד, חסר אנדוספרם. העובר זקוף, או כפוף ולו 2 פסיגים פרושים, מקופלים, או מגולגלים.
עצי בוקיצה שצמחו בר ביערות אירופה ואמריקה נכחדו כמעט לחלוטין עקב מחלה פטרייתית המכונה Dutch Elm Disease, שהתפשטה בתחילת המאה שעברה. זנים עמידים למחלה פותחו ונשתלו כתחליף.
רוב מיני המישיים מתאימים לשימוש בתעשיית העץ. מיני מישיים אחדים (Zelkova, Ulmus) נפוצים כעצי נוי בשדרות ופארקים.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י מין יחיד, נדיר, בוקיצה שעירה, הגדל בצפון הארץ, בגדות נחלי איתן.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Akhter, R. Flora of Pakistan, Online
  2. Fu, L., Xin, Y. & Whittemore, A. Flora of China, Vol. 5, p. 1, Online
  3. Sherman-Broyles, S.L., Barker, W.T. & Schulz, L.M. Flora of North America, Vol. 3, Online
  4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  5. Torres, R.B. (2009). Neotropical Ulmaceae. In: Milliken, W., Klitgård, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics.Kew Gardens website
  6. Valpy, F.E.J. (1852).  A Manual of Latin Etymology as Ultimately Derived from the Greek Language. Longman & Co. London
  7. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Ulmaceae Mirb. Online Version
  8. Zohary, M. (1966). Flora Palaestina, Part One, pp. 36
  9. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים


נמצאו 1 צמחים ששייכים למשפחת המישיים
בוקיצה קטנת-עלים