משפחת היצהרוניים   Elaeagnaceae

משפחת היצהרוניים בסדרת הורדנאים  (Rosales, שבה גם ורדיים, מישיים, תותיים, קנאביים, אשחריים, סרפדיים ועוד 2 משפחות ללא נציגים בבר בישראל, יש המשייכים אליה גם את משפחת הטופליים, הנמנית אלטרנטיבית עם הבקעצוראים), כוללת 4 סוגים ויותר מ-105 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-20 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת באזורים הממוזגים והטרופיים בחצי כדור-הארץ הצפוני, במלזיה ובאוסטרליה.
המשפחה קרויה על שם הסוג הגדול בה, שבו קרוב ל-100 מינים, יצהרון, שם שחודש על ידי ועדת השמות לצמחי ארץ-ישראל של האקדמיה ללשון העברית, בישיבתה משנת 2003. בעבר היה הסוג קרוי עֵץ-הַשֶּׁמֶן, שם הנזכר בתנ"ך, למשל: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת" (נחמיה, ח', ט"ו). אולם השם שונה משום שבוודאי המין המוכר לנו כיום כיצהרון, אינו עֵץ-שֶׁמֶן התנ"כי (שיש המזהים אותו עם האורן). השם "יִצְהָרוֹן" (יצהר הוא שמן) משמר את המשמעות הקשורה בשמן שבשם המדעי, Elaeagnus (ומכאן שם המשפחה: Elaeagnaceae), מיוונית: elaia – "עץ זית", agnos - "שיח אברהם" (שמו המדעי: Vitex agnus-castus), משום שהצמח נראה כהכלאה בין שיח אברהם וזית.
היצהרוניים הינם עצים או שיחים, נשירים, או ירוקי-עד, רוב חלקי הצמח מכוסים בקשקשים כסופים, או חומים, או שערות כוכביות, לעתים קצות הענפים קוצניים. העלים מסורגים, נגדיים, או דוריים. עלי-לוואי חסרים. העלים בעלי-פטוטרות. טרפי העלים גלדניים לעתים-קרובות, פשוטים, תמימים, צדם התחתון מכוסה שערות כוכביות צפופות, או קשקשים תריסיים. התפרחות צברי פרחים, אשכולות קצרים, או שהפרחים בודדים. הפרחים נכונים, דו-מיניים, או חד-מיניים ואז הצמחים דו-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים. העטיף פשוט, עשוי גביע צינורי, או פעמוני, צבעו לבן, קרם, או צהוב, מוצר בבסיסו ולו 6-2 אונות [יש המתייחסים לבסיס הגביע כאל צינור הפרח (hypanthium) ואל הגביע כאונות המאוחות לשפת צינור הפרח]. במינים אחדים (בסוג היפופיאה - Hippophae) לפרחים הזכריים גביע בן 2 עלי-גביע קרומיים. עלי-כותרת חסרים. בפרח 8-4 אבקנים, זיריהם מפורדים, ערוכים לסירוגין בין אונות הגביע, המאבקים בני 2 לשכות, מפזרות אבקה כלפי מרכז הפרח, דרך סדקי אורך. השחלה עילית, חפויה בבסיס צינור הגביע ונראית תחתית, עשויה עלה שחלה אחד, היוצר מגורה אחת ובה ביצית אחת. מן השחלה עולה עמוד-עלי מוארך, שצלקת מוארכת בקצהו. הפרי אגוזית חפויה בצינור הגביע העסיסי ולפיכך הוא דמוי-בית-גלעין, צבעו צהוב, מכיל זרע אחד, חסר אנדוספרם. העובר זקוף ולו 2 פסיגים מורחבים, בשרניים.
שורשי רבים ממיני היצהרוניים מקבעים חנקן ביעילות ומאפשרים לצמחים לשגשג באדמות עניות במינרלים. בשל תכונה זו משתמשים בעצי יצהרון מכסיף להשבחת קרקעות.
פירות מינים אחדים במשפחה אכילים ומיני יצהרון והיפופיאה שונים מגודלים בחקלאות כצמחי פרי. הפירות עשירים בויטמין C. מפירות היפופיאה מצויה (H. rhamnoides) מכינים בארצות אירופה מיצים, ליקרים וריבות. חליטת הפירות או סירופ שהוכן מהם משמשים ברפואה העממית כתרופה לצינון ונזלת. מינים אחדים משמשים כשיחי נוי.
בישראל מיוצגת המשפחה על ידי יצהרון מכסיף, הגדל פה ושם במישור החוף ובגלילות צפון הארץ בבר וכפליט תרבות.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Nasir, Y. Flora of Pakistan, Online
  2. Qin, H. & Gilbert, M.G.  Flora of China, Vol. 13, p. 251, Online
  3. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Elaeagnaceae Juss. Online Version
  4. Zohary, M. (1972). Flora Palaestina, Part Two, p. 332-303
  5. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים


נמצאו 1 צמחים ששייכים למשפחת היצהרוניים
יצהרון מכסיף