כף-זאב אירופית הוא צמח רב-שנתי של שולי מים מתוקים. הוא זקוף וגבוה (60-100 ס"מ) ומסתעף מעט,. הצמח כמעט קירח. העלים נגדיים, מרוחקים זה מזה, ערוכים ב-90 מעלות לזוג שמתחתם. העלה שסוע לשיניים רבות, חדות וא-סימטריות, צורתו הזכירה למי שנתן את השם טביעת כף-רגל של זאב. אורך העלה 4 עד 10 ס"מ. עלי הגבעול, כולל העלים שבחיקם פרחים, אינם שונים מעלי הבסיס. הגבעול מרובע, מחורץ לאורכו.
כף-זאב אירופית פורחת בקיץ, מיולי עד אוקטובר, כמו הרבה צמחי-גדות-מים. פרחיו קטנים ונגישים לחרקים קצרי חדק, מואבקים על-ידי דבורים קטנות וזבובונים. הפרחים לבנים, קטנים, לא אופייניים למשפחתו בהיותם כמעט נכונים. הם יושבים צפופים באורח טיפוסי בחיקי עלים בדורים חרוזים על הגבעול. לפרח 2 אבקנים פורים ו-2 מנוונים, עקרים. האבקנים מבשילים לפני הצלקות. הגביע פעמוני עם 13 עורקי-אורך ו-4–5 שיניים כמעט שוות, מרצעיות. הכותרת לבנה, ולה 4 אונות כמעט שוות.
כף-זאב אירופית גדלה ליד מקורות מים מתוקים נקיים השופעים גם בקיץ. היא נפוצה בעיקר בצפון הארץ, בגליל ובגולן, ומתפשטת דרומה למרכז הארץ בעמקי החוף והבקעה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה.
הפיקו מן העלים צבע שחור, שצוענים צבעו בו את פניהם.
בסוג 10 מינים, בארץ 1.

כתב מייק לבנה