צמח טורף הטבול במים. הוא חסר שורשים וצף חופשית בגוף המים. עליו זעירים וגזורים לאונות. חלק מהאונות הפכו למנגנוני צייד. יש להן צורת שלפוחית ריקה הסגורה במכסה שיכול לנוע על תאים הפועלים כאין ציר. ליד המכסה שערות ארוכות ומסועפות אשר מגיבות כאשר עובר לידן סרטן זעיר (דפניה למשל) או בע"ח אחר בגודל דומה (פחות מ- 1מ"מ). האות ששולחות השערות גורם לפתיחת המכסה ואז נשאבים המים במהירות פנימה וסוחפים איתם את הטרף. בתוך השלפוחית מופרשים מיצים המעכלים את גוף הטרף והצמח סופג את חומרי ההזנה שמשתחררים עקב כך. שלא כמו בבע"ח, הטרף אינו משמש מקור לפחמימות וחלבונים, את אלה מייצר הצמח בעצמו, ככל הצמחים האחרים. החומרים שמנצל הצמח מהטרף הם חומרי ההזנה המכילים חנקן, זרחן ויסודות דומים. במי הביצות חומרים אלה נמצאים בריכוז נמוך בדרך כלל. היות ולצמח אין שורשים שיכולים לקלוט חומרים אלה מהקרקע, הוא קולט אותם מטרפו.
השלפוחיות המלאות נראות כנקודות שחורות הפזורות לאורך הענף. הענפים ארוכים, דקים ומסועפים יוצרים סבך הטבול במים.
הפרחים בודדים נישאים מעל למים על עוקץ שאורכו מספר סנטימטרים. בבסיס עוקץ הפרח ישנו דור עלים גדולים יותר המשמשים כמצוף שמחזיק את הפרח זקוף. הפרח צהוב בעל כותרת דו-שפתנית בגודל עד 1 ס"מ.
בתחומי ישראל הצמח כמעט ונכחד עם ייבוש בתי הגידול המימיים, הביצות והשלוליות. באחו גונן נמצאה אוכלוסייה ששימשה מקור לגרעיני רבייה להשבתו למקומות שנעלם מהם.תפוצתו העלמית רחבה בחצי הכדור הצפוני ובטרופים.

עודכן