חומעה משוננת היא צמח חד-שנתי, שרוב עליו ערוכים בשושנת בבסיס הצמח. אלה עלים גדולים, מפורצים בבסיסם, והם שונים מעלי הגבעול. העלים העליונים מצטררים בבסיסם לפטוטרת. החומעה ידועה בטעמה החמצמץ–מרענן, אך מסוכן להרבות באכילתה. הטעם מקורו בחומר ששמו חומצה חומעתית, ומכאן שם הצמח בעברית. טעם דומה יש גם בצמחים אחרים, כמו חמציץ. החומצה החומעתית התפתחה בצמח כנראה כהגנה בפני אכילה בפי יונקים, ויש לה השפעה מזיקה על גוף היונק. המרבה לאכול מעלי החומעה מסתכן בנזק לכליות ולכלי הדם, דבר המוצא ביטוי בהופעת דם בשתן, אך הנזק לכליות אינו ניכר מיד והוא חמור יותר.
חומעה משוננת פורחת ממרס עד ספטמבר. הפרי לבן, מוקף מלל ירוק מעוצה, קשה, שאינו מתרחב לכלל כנפיים. 3 קשוותיו מצמיחות שיניים ארוכות ומאונקלות, 4–6 שיניים מקבילות בכל צד. על העורק המרכזי של כל קשוה יש יבלת.
חומעה משוננת גדלה בצידי דרכים ובקרקעות לחות, בשקעים ובשולי מים מלוחים בחבל הימתיכוני.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והלאה צפונה ומזרחה.
בסוג 150 מינים, 14 בארץ.

כתב מייק לבנה

עודכן