עדעד מאובק הוא צמח מדברי רב-שנתי, שגבעוליו לבידים ומאפירים, מכוסים גבשושיות קשקשיות בהירות, נראים כאילו הם מכוסים אבק. גובהו 30–50 ס"מ. העלים מריתיים, קצרי-חיים. גבעולי הפריחה מסועפים, שבירים. השם עדעד ניתן לסוג זה בגלל פרחיו שאינם נובלים, כביכול חי הפרח לעדי-עד. "אשם" בכך בעיקר הגביע, שהוא צבעוני, קרומי ושאיר (אינו נובל) בעוד הכותרות נובלות ונושרות.
עדעד מאובק פורח באביב, ממרס עד מאי. הגבעולים זיגזגיים, מסועפים, נוקשים–שבירים, חומים במפרקים. בחלקם העליון של הגבעולים נישאות התפרחות, ובהן פרחים צפופים. הגביע משפכי, שאיר, לבן, אורכו 5 מ"מ. הכותרת נשירה, גונה ורוד רענן. אבקנים 5. הפרח מפריש צוף ומואבק על-ידי חרקים. האבקה עצמית נמנעת על ידי הטרוסטיליה (אורך שונה של אבקנים ועליים בכל פרחי אותו פרט, והאבקה אפשרית רק בין אבקנים לעליים באותו אורך).
עדעד מאובק שכיח למדי בנגב ובבקעת הירדן. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בסוג 250 מינים, בארץ 6, בעיקר במלֵחוֹת ובמדבר.

כתב מייק לבנה

לא עודכן