טוריים מדבריים הם מצליב מדברי חד-שנתי זקוף או מלוכסן, מסתעף מאוד מבסיסו, גובהו 35 ס"מ. העלים התחתונים ביציים, גדולים (עד 10 ס"מ), משוננים, קצת בשרניים, קירחים, גונם נוטה לכחלחל בגלל שכבת שעווה המכסה אותם. לאורך הגבעול נישאים עלים קטנים יותר.
טוריים מדבריים פורחים בחורף ובאביב, בין ינואר לאפריל. הכותרת גדולה, קוטרה 2 ס"מ, צבעה סגול בהיר, הגביע שעיר–זיפני. הפרי סרגלי מוארך (4 ס"מ ויותר), זקוף, מדיף בהיפצעו ריח חרדל.
טוריים מדבריים שכיחים מאוד במדבריות בשנים טובות. האוכלוסיה שומרת מאגר-זרעים גדול בקרקע. רוב הזרעים אינם נובטים בשנה שחונה, אך בשנה גשומה עולים המוני נבטים ויוצרים מרבדים נרחבים במדרונות ובמישורים, בואדיות, בצידי דרכים ובשדות נטושים. המין נפוץ בארץ במדבריות הדרום. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ומזרחה, וכן בדרום-מערב אסיה.
הסוג טוריים כולל צמחים טיפוסיים למשפחת המצליבים, שייחודם בעריכת הזרעים בפרי: הפרי הוא קציץ ארוך, סרגלי, פחוס מעט מצדדיו, ובו 2 מגורות, שהזרעים ערוכים בכל אחת מהן בשני טורים, ולא בטור אחד, כמו ברוב יתר הסוגים במשפחה. בראש הפרי מקור קצר חסר זרעים. בהבשילו נפתח הפרי מלמטה כלפי מעלה. בסוג 35 מינים, בארץ 4–6.

כתב מייק לבנה

עודכן