תפארת פריחת קרקעיות הדולינות!
צמח שרוע, גובהו 5–10 ס"מ, והוא שולח ענפים רכים למרחק של עד 70 ס"מ מהמרכז. נפוץ מאוד במרומי החרמון מרום של 1650 מ' ומעלה, אולם אך ורק בקרקעיות של דולינות. גדל גם באירופה, ושם ככל שהוא צפוני יותר כך הוא גדל ברום נמוך יותר. אינו גדל בשום מקום אחר בארץ, והחרמון הוא הגבול הדרומי העולמי של תחום-תפוצתו.
זהו אחד מ"צמחי הגחון": כדי ליהנות מיופיו יש לכרוע על גחון ולהתבונן בפרח מקרוב. זהו פרח פרפרני אופייני, אך שילוב צבעיו נהדר: עיקרו זוהר בצהוב-חלמון כהה ועז, אך צדו האחורי של המפרש, וכן חלקם התחתון של המשוטים, אדום-ערמוני חם. לכן צבע הפרח הסגור בניצן אדום-ערמוני, וגונם של מרבדי הפריחה של הלוטוס משתנה בהתאם לעונה, לשעת היום ולזוית ההתבוננות. על גבי צדו הפנימי של המפרש, על הרקע הצהוב, משורטטים קוי-אורך עדינים, אדומים גם הם. הגביע שעיר. הפריחה שופעת מיוני עד אוגוסט.
העלים תלתניים, אך מכיוון שנוספים להם בבסיסם שני עלי-לואי הדומים לעלעלים, הרי הם נראים כמאוצבעים, מורכבים מ-5 עלעלים רחבים. הפרי תרמיל צר וארוך, הנפתח בהבשלתו לשתי קשוות המסתלסלות לאחור בכוח, ומעיפות אגב כך את הזרעים למרחק-מה.
בחרמון מייצג הלוטוס, יחד עם עוד מיני צמחים של קרקעיות דולינות, את הקרבה לצומח האלפיני, האירופי, בצמחים רב-שנתיים עשבוניים שרועים ועתירי-פריחה; בעוד צומח המדרונות, הנוקשה והכרקוצי, מייצג את הקרבה לצומח של הרי מערב אסיה.
בתוך תחומי בית-גידולו, הדולינה, תופס הלוטוס עמדת-ביניים בין המרכז לשוליים, והוא שולט בחגורה סביב המרכז.
כתב מייק לבנה

עודכן