מצמחי "רודפי הדחפורים", בולט בעיקר בפריו האדום.
יש צמחים שכושר-התחרות שלהם דל, וקשה להם להתבסס בקרקעות המאוכלסות כבר בצמחים אחרים; אך כושר התפוצה שלהם מעולה, והם מגיעים ראשונים למקומות שהצומח המקורי הושמד בהם ("עקבות דחפורים") וממהרים להתבסס שם. כך נמצא אותם במיוחד בשולי דרכים שנפרצו או הורחבו בעשרות השנים האחרונות. אחד הבולטים בהם הוא כף-אווז רבת-עלים. זהו צמח צנוע ברוב ימות השנה, משתרע צמוד לקרקע, עליו טרפזיים ומזכירים עלי תרד (שהוא קרוב-משפחתו), פרחיו מואבקי-רוח, זעירים ואינם מתבלטים, אך בהגיע פריו להבשלה הוא נראה דומה לתות-שדה וזועק למרחקים באיתות אדום-זוהר "איכלו אותי!". נראה שזה משכנע ציפורים או אף יונקים, וכך הם מסייעים לו להפיץ את זרעיו בנסיון לאתר עקבות חדשים של דחפור. למרות הצבע המושך של הפרי טעמו דל, כטעם נייר, עם שמץ מתיקות תפלה.
בולט לעין ושכיח בצידי דרכים בחרמון בחגורה התיכונה והעליונה, ברום שבין 1550 ל-2200 מ'. אינו גדל כלל בשאר אזורי הארץ.
כתב מייק לבנה.

לא עודכן