מצליב רב-שנתי זקוף של מרומי החרמון, גובהו 15–50 ס"מ. דומה מאוד לקרובו משקפים מצויים (לשעבר משקפי הזקנה) הגדל בכל חלקי הארץ, אך עליו תמימים ופריו ביצי רחב, רוחבו כמחצית מאורכו או אף יותר, שיא רוחבו בראשו, סמוך לקצה. באנגלית אף מדמים אותו למטבע, (silver penny). מאפיר, מכוסה כולו בצפיפות בשערות כוכביות. העלים פשוטים. פורח ביוני. הפרחים צהובים, מצליבים טיפוסיים: 4 עלי-גביע ירוקים, זקופים; 4 עלי-כותרת שכל אחד מהם עשוי ציפורן וטרף, הציפורן של כולם יחד יוצרת את צינור הפרח, והטרף – את האוגן הפרוש; 4 אבקנים ארוכים בדור פנימי ועוד 2 אבקנים קצרים בדור חיצוני; וצוּפָנים בבסיסי האבקנים. עם זאת אין הצמח דומה למצליבים החד-שנתיים צהובי הפרח ("החרדלים"). הוא מסועף יותר, והפרח שלו משנה את צבעו: הצעיר צהוב-כתום כהה, רק המבוגר צהוב–גופרית כמו החרדלים. ויש על הצמח לרוב פרחים צעירים ומבוגרים זה ליד זה. הפרי רקוע, ביצי רחב, דמוי עלה, מזכיר גם גרעין של דלעת ("גרעינים לבנים"). הוא עשוי שתי קשוות (מכסים) ירוקות, מכוסות בצפיפות בשערות כוכביות. משמבשיל הפרי מתקשות הקשוות, משחימות ונושרות. אז מתגלה פנים הפרי, ובו הזרעים כשהם צמודים אל שני צדדיה של מחיצה שקופה, ומן הקשוות נותר רק התפר שמסביב, כמסגרת למחיצה השקופה. זה מה שמדמה את הפרי למשקף בודד, במיוחד אחרי שהזרעים נושרים גם הם, ונותרת רק מחיצה שקופה עם מסגרת. הפרי ציורי ונאה בכל שלביו, במיוחד בשלב שהזרעים והמחיצה גלויים, ומתבקש לגדלו בנוי, וכנראה שאכן כך גם מקובל בחו"ל. גדל רק בחרמון, ברום 2,000 מ' ומעלה. המגדיר של פיינברון–דנין רואה בו זן של משקפיים מצויים. בסוג 12 מינים, בארץ 2–3. כתב מייק לבנה

לא עודכן