חבלבלן המשוכות הוא מטפס רב-שנתי מסועף מאוד, חסר קנוקנות, הנכרך על שיחים בגבעוליו המתפתלים כחבלים, מכאן שמו. מתמודד בהצלחה על הישרדות בצומח הצפוף של גדות-נחלים, גדל גם על גדרות, מטפס לרוב עד גובה של 2 מ'. כפי שמעיד שמו הוא דומה לחבלבל וקרוב אליו, הופרד מהסוג חבלבל בגלל הבדלים בצורת הצלקת ובגודל החפיות שמתחת לגביע. הצמח קירח. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, העלה אופייני: דמוי חץ, ארוך מרוחבו, משולש מוארך מאוד. בסיסו מפורץ במפרץ ארוך וצר, ומכל צד של המפרץ בולטת שן.
חבלבלן המשוכות פורח בקיץ ובסביבותיו, ממרס עד נובמבר, כמו רבים מצמחי גדות הנחלים, שאינם סובלים מחוסר מים בעונה החמה. הפרח לבן–צחור, גדול, דו-מיני, נכון, מאוחה-עלים עד שפתו, משפכי, קוטרו 5 ס"מ. עוקץ הפרח ארוך. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תומם. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. מתחת לגביע יש זוג חפיות גדולות, נגדיות, העוטפות את בסיס הגביע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר.
חבלבלן המשוכות גדל בגדות נחלים בשפלה, בשרון, בארץ מקורות הירדן, בגולן ובבקעת בית צידה. הוא סובל מצמצום ו"פיתוח" נופי המים.
הגבעולים והעלים הצעירים טובים למאכל, משמשים לסלט. גם שורשים, אחרי בישול קצר.
תפוצתו העולמית רחבה, בעיקר בארצות ממוזגות באסיה ובאירופה.

במשפחה 55 סוגים, 1,650 מינים, ביניהם הבטטה (לפופית הבטטה), וכן צמחי נוי רבים, והטפיל כשות.


כתב מייק לבנה

עודכן