קריתמון ימי הוא צמח רב שנתי מסועף. יש לו קנה שורש בקרקע, המאפשר לו לגדול ולהתרבות גם בדרך אל מינית תוך התרחבות הצמח והסתעפותו בקרקע. הגבעולים שרועים, מעוצים בבסיסם וקרחים. העלים גזורים–מנוצים, אונותיהם מסודרות לעיתים בקבוצות של שלוש. העלעלים אזמליים ארוכים, קרחים, בשרניים, נוקשים, צבעם ירוק–אפור. כיסוי עבה של קוטיקולה מאפשר להם לעמוד ברסס-מלח ובחול המוסעים ברוח מן הים.
קריתמון ימי פורח בקיץ, ממאי עד ספטמבר. התפרחת סוכך המורכב מסוככים קטנים היוצאים מאותו מפרק. עמוד הפריחה מתנשא לגובה של כ-30 ס"מ. הפריחה שופעת, כל הצמח מכוסה בצפיפות בפרחים, עד שכמעט אין רואים כלל עלים וגבעולים. הפרחים קטנים, דו מיניים, צבעם ירוק–צהבהב, עם 5 עלי כותרת קטנים, עלי הגביע חסרים או קטנים ביותר. מספר האבקנים 5. השחלה תחתית. הצוף אינו מוגן, ונהנים ממנו גם חרקים בלתי-מתוחכמים, כגון צרעות ונמלים. הפרי הוא דו-זרעון ירקרק מגוון בארגמן, דמוי ביצה, ולו 5 צלעות בולטות. הוא מכוסה בשכבת שעם – אולי זה מאפשר לו להפיץ את זרעיו כשהם צפים בים הסמוך..
קריתמון ימי גדל בסלעי כורכר בחוף הים, וכן בין חורבות של מבנים עתיקים. נפוץ בארץ לאורך חופי הים התיכון מחוף הגליל ועד לפלשת. המין יחיד בסוגו.
העלים אכילים, מכילים הרבה ויטמין C, ויש הממליצים לקצץ אותם ולהוסיף לסלט. טעמם טוב עוד יותר כשהם מבושלים, מזכיר פטרוזיליה. אפשר גם לכבוש את העלים בחומץ או במלח, כך הם נשמרים טובים למאכל למשך זמן ארוך. באירופה של ימי הביניים יוחסו לו תכונות רפואיות נגד אבנים בכליות ובמרה. כן האמינו שהוא עוזר נגד בעיות עיכול ומחלות פנימיות.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

לא עודכן