כל המינים בסוג זה הם צמחים עשבוניים שעליהם מורכבים מ-5 עלעלים: שניים מהם יוצאים מבסיס העלה, ונראים כעלי-לואי; 3 האחרים יוצאים מנקודה אחת בראש ציר העלה, כעלה תלתני. כל העלעלים דומים, ושפתם תמימה. העלה חסר קנוקנות.
השם עלול להטעות, כי אין לו כל קשר עם "פרח הלוטוס" של המצרים וההודים, הסינים והברהמינים אשר שייך לסוג Nelumbo שהוא בן משפחה אחרת.
הפרח של הלוטוס הוא פרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו צהוב עם קוים אדומים עדינים משורטטים לאורך מפרש הכותרת. במינים אחרים הוא ורוד, ובמין אחד בארץ (לוטוס מדברי) – אדום.
האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק הזכרי והחלק הנקבי של הפרח – תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת הצלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: האבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. קל לחקות את ביקור החרק על-ידי לחיצה בקיסם על משוטי הכותרת. מאוחר יותר משתרבבת הצלקת אל אותה עמדה, דרך אותו סדק בקצה הסירה, לקלוט אבקה שהחרק הביא מפרח אחר, צעיר יותר. לעיתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך, והוא נפתח בשתי קשוות.
יש פרטים רעילים המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין.
בסוג 80 מינים. בארץ 14 מינים, חציים חד-שנתיים וחציים רב-שנתיים.
רק מינים מעטים מבין 275 המינים שבמשפחת הפרפרניים בארצנו מציגים לראוה פרח אדום, והלוטוס המדברי הוא אחד מהם. גונו ארגמן לוהט ויפה. פורח באפריל. הצמח מסועף, ענפיו זקופים, וכולו צמיר, מלבין–מאפיר. העלעלים קטנים. התרמיל רב-זרעים, צר וארוך, הופך שחור או חום כהה בהבשילו.
זה מין רב-שנתי של ערוצים במדבריות חמים. הוא שכיח למדי בנגב ובערבה, וכן בחלקים מדבריים של עבר הירדן המזרחי. תפוצתו העולמית משתרעת בדרום המזרח התיכון.

כתב מייק לבנה

עודכן