כרבולת מקרינה הוא בן-שיח קוצני אופייני לצומח הכרקוצי במרומי החרמון. הוא גדל ככר צפוף או חצי כדור צמוד לקרקע, גובהו 25 ס"מ וקוטרו 40 ס"מ, קוציו הם במקורם קצות-ענפים, והם מסתעפים הסתעפות דו-קרנית. בכך הם מזכירים את הסתעפות הקוצים בסירה קוצנית, אך אין הם קרובים כלל, ואין אפשרות לטעות ביניהם, כי במרומי החרמון אין הסירה גדלה כלל, ובמקומות אחרים אין הכררבולת המקרינה גדלה כלל. העלים מנוצים, חסרי קנוקנות, עלעליהם ביציים צרים, מקופלים לאורכם, והם מעטים (5–11), מספרם בלתי-זוגי. העלים נושרים בחורף.
כרבולת מקרינה פורחת במאי–יוני. הפרח פרפרני אופייני, גונו ארגמני עד סגול עז. על מפרש הכותרת מצויירים קוי-אורך כהים. בשיא פריחתו מכוסה הצמח כולו בפריחה צפופה מרהיבה, ועיתים נראה מדרון שלם כמכוסה במרבד-פריחה צפוף של מין זה. פה ושם מופיע פרט לבקני, שפרחיו לבנים כליל. הפרי ביצי, קוטרו 7 מ"מ, והוא בלתי קוצני, בניגוד לפירותיהם של יתר בני הסוג בארץ.
כרבולת מקרינה גדלה בארץ רק בחרמון, ברום שמעל 1,800 מ'. שם היא שכיחה מאוד, נחשבת כמרכיב ראשי בחברת-הצומח של המדרונות האבניים, יחד עם ברומית לבדנית. הצמח עמיד בתנאי הרוחות העזות השוררות בבית-גידולו, והוא אף משמש מסתור ומגן לצמחים אחרים ולבעלי חיים, כמו הגיאופיט העדין שום פיינברג והחרקים מושית השבע ומיני פשפש-תריס. תפוצתו העולמית של המין משתרעת מהרי המזרח התיכון עד להרי ההימלאיה. החרמון הוא הגבול הדרומי של תחום תפוצתו. לכל אורך תחום התפוצה הזה הצמח אחיד בצורתו, ואין מונים בו כל חלוקה לזנים, כצפוי בתחום נרחב כזה.
בסוג כרבולת 150 מינים. פירוש השם המדעי הוא "מאכל חמורים", ואכן אחד ממיני הכרבולת משמש בחקלאות באירופה בתור מזון לבהמות. בארץ 5 מינים, ועוד 4 מינים שתפוצתם מצומצמת לערבות עבר הירדן המזרחי.

כתב מייק לבנה

עודכן