צמח חד-שנתי קירח, זקוף וגבוה (40 ס"מ) מהמצליבים הצהובים. פרחיו קטנים (קוטר הפרח 3–4 מ"מ), גונו צהוב בהיר. העלים כינוריים, שסועים–מנוצים. מבין המצליבים הצהובים הוא דומה בפריו לאריסימון, אך לאריסימון עלים פשוטים, לתודרה – מחולקים.
התרמיל ארוך וצר, גלילי כגבעול, משונץ בין הזרעים, נפתח בהבשלה. הזרעים ערוכים בטור אחד בכל מגורה. הפירות פונים הצידה, מעט מעלה. קוטר הפרי 1 מ"מ, אורכו 50 מ"מ.
שכיח מאוד בכל אזורי הארץ, במיוחד באשפתות ובריכוזי זבל. פורח מינואר עד מאי, בעיקר בפברואר ובמרס.

בדוים בנגב משתמשים בו לעישון, תחליף לטבק. הוא משמש גם כתבלין ללבן וחמאה. טעמו כטעם בני משפחתו, צנון או לפת. נחשב כתרופה לדימומים פנימיים, דימום מהאף, כאבי וסת, צריבה בדרכי השתן, דיזנטריה, שלשול וצהבת.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 90 מינים, 7 בארץ, כולם חד-שנתיים.

כתב מייק לבנה

לא עודכן