מיני הסוג זהבית הם צמחים רב-שנתיים, בעלי בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. העטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף מפורדים, צהובים (למעט זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן. אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. השחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי – הלקט מרובה זרעים. ההאבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף.
בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.

זהבית דמשקאית היא צמח בעל גבעול יחיד שעיר במקצת שהוא עוקץ התפרחת. גובהו עד כ-30 ס"מ. הבצל עגול או אליפטי במקצת ולו עטיפה סיבית ושורשים דקים ברובם, לעיתים סבוכים מעט. עלי הבסיס מעטים (1-2) רוחבם כ-3 מ"מ ואורכם גדול עד פי 2 מאורך עמוד התפרחת. עלי הגבעול מחודדים. עלה אחד או שניים מרוחקים מבסיס התפרחת, זאת שלא כמו בזהבית השלוחות שבה כל עלי הגבעול יוצאים מבסיס התפרחת.
התפרחת בת 2-7 פרחים שבבסיסם חפים דמויי איזמל ארוך. עוקצי הפרחים שעירים. עלי העטיף קהים בקצותיהם, צהובים. הצלקת בעלת 3 אונות. הפרחים בעלי ניחוח וניל עדין. ההלקט אליפטי עד משולש בחתך-רוחב. אורכו 9-11 מ"מ ורוחבו 6-8 מ"מ.
זהבית דמשקאית גדלה בסדקי סלעים באזור הים-תיכוני ובמדבר. טיפוס התפוצה – מזרח ים-תיכוני ואיראנו-טורני.
כתבה ליאורה קרת


לא עודכן