הרדופנין סורי הוא צמח רב-שנתי ירוק. השורש מעובה, אוגר-מזון, גונו חום כהה. הוא קרוב להרדופנין רך, בואסייה ראה בהם שני זנים של אותו מין. עליו מזכירים עלים של דגניים או שושניים.הוא נבדל מהרדופנין רך בגובהו (הוא גבוה ממנו, 25–40 ס"מ) ועליו סרגליים, מרוכזים כולם רק בשליש התחתון של הגבעולהרדופנין רך העלים קשתיים ושפתם גלונית).
הרדופנין סורי פורח באפריל–מאי. הפרח זהוב, לעיתים ארגמני בצידו התחתון של הפרח. הציצית עשויה זיפים מנוצים רבים, וזיפים מחוספסים אחדים ארוכים יותר.
הרדופנין סורי הוא צמח נדיר, גדל בהרים ימתיכוניים בגליל העליון המזרחי (רק במורדות הרי מירון, ובמסלע איאוקן תיכון מצפת לראש פינה), וכן בבזלת בגולן ובגיר מגיל יורה בחרמון. במקום שהוא גדל הוא נפוץ למדי. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלמזרחו של הים התיכון.

הסוג כולל 150 מינים, בארץ 9. לא ברור מדוע ניתן לסוג השם התלמודי הרדופין, השייך במקורו כנראה לצמח אחר לגמרי, והמקשר אותו לכאורה עם ההרדוף שאין להם הרבה במשותף. הפרחים לשוניים, גדולים במיוחד, צבעם צהוב או ורוד. הקרקפת גדולה, עטופה בדורים אחדים של עלים (חפים) רעופים – סימן מועיל להבדלה בין בני הסוג לבין מינים מסוגים אחרים, דומים. הזרעון גדול. בראש הזרעון יושבת ציצית גדולה, שערותיה מנוצות. העלה לרוב סרגלי ארוך, והעורקים נראים כמקבילים, ובאין פרחים אפשר לטעות ולחשוב שהוא מן החד-פסיגיים – דגניים או שושניים. רוב העלים מרוכזים בבסיס הצמח. כל הצמחים בסוג מפרישים מיץ חלבי.

כתב מייק לבנה

עודכן