זמזומית היא גיאופיט שפרחיו קטנים, צינוריים, צפופים, בשרניים, מזמזמים כשממוללים בעדינות את התפרחת. העלים סרגליים, מרוכזים בבסיס הצמח. התפרחת אשכול צפוף. לפרח צינור מאוחה-עלים ובקצהו 6 אונות מפורדות, שאורכן מגיע לרבע מאורך הצינור או יותר. זאת, לעומת הסוגים הדומים לו, כדן ומצילות, שאורך אונות הכותרת קטן בהם מרבע צינור הכותרת. 6 אבקנים יושבים בבסיס אונות העטיף.
מונים 50 מיני זמזומית, מהם 10 בארץ.

המין זמזומית מצוייה שכיח מאוד בבתה ימתיכונית. העלים שטוחים וקירחים.
פורח בראשית האביב, מפברואר עד אפריל, תחילה בעמקים ואחר בהרים. גבעול הפריחה זקוף, קצר, 15 ס"מ גובהו. הפרחים ערוכים בצפיפות על הגבעול, נפתחים בהדרגה מלמטה למעלה. צבע הפרחים לבן עם 6 קווי-אורך ירוקים, הניכרים פחות בצינור הכותרת ויותר באוגן, במיוחד בעודו בניצן. הפרח עשיר בצוף, החבוי עמוק בתוך צינור הכותרת, ולכן מואבקים הפרחים בעיקר על-ידי דבורים ארוכות-חדק כגון מדרונית (אנתופורה). אורך הפרח 12 מ"מ, ועוקץ הפרח אורכו כפליים מאורך הפרח, ואין הוא מתארך אחרי הפריחה. כשנובל הפרח אין הכותרת נושרת, אך גונה הופך חום.
הצמח שכיח למדי וגדל במפוזר ברחבי החבל הים-תיכוני, במיוחד בין סלעים ואבנים בחורש פתוח ובבתה. מעדיף קרקע טרה-רוסה אדומה ומדרונות גיר קשה ודולומיט על מסע גירני רך וחווארי. נפוץ בכל רחבי החבל הים-תיכוני מהחרמון ועד הר-חברון במיוחד באזורים ההרריים.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

כתב מייק לבנה

לא עודכן