קוץ רב-שנתי עדין, הפורח בקיץ בקרקפת ציורית בצבע לילך-סגול עז. ארצישראלי כמעט בלבדי (תת-אנדמי), גדל פרט לארץ רק בלבנון. השם חורשף מקורו בכתבים עבריים מימי הביניים, והוא מזכיר את השם הערבי חוּרְפֵישׁ בשיכול-אותיות. השם הערבי מתייחס למינים שונים של קוצים, כגון ברקן וגדילן. החורשף המצוייץ נקרא בערבית בשם "שוק אל-ע'זל", היינו קוץ הצבי, על שום יופיו ועדינותו. התפרחת היא קרקפת אופיינית לבת-משפחת הצינוריים* במשפחת המורכבים, קוטרה 3–4 ס"מ. הפרחים שבהיקף הקרקפת לשוניים, עם 3 אונות, והם נקביים (עלייניים) בלבד; פרחי המרכז צינוריים עם 5 אונות, דו-מיניים. עלי המעטפת קשקשיים, מעוגלים בראשם ובלתי-קוצניים, ערוכים בדורים אחדים בדמות גביע זקוף. העלים העליונים העוטפים את קרקפת-הפרחים (מתחת לעלי המעטפת) קוצניים ומבודרים, מוסיפים לחינו של הצמח. יש חוקרים המתייחסים אליהם כאל עלי-המעטפת החיצוניים של הקרקפת. הצמח בולט בפריחתו הקיצית, בעונה שמעטים בה הפרחים. הוא בולט בנוף ביופיו גם אחרי הפריחה, כאשר הקרקפות נושאות כדור ציציות של הזרעים, לבנות-צחות ומבריקות-כמשי. בראשית החורף מלבלבים עלים שעירים גדולים הערוכים בשושנת. בקיץ עולה עמוד-התפרחת לגובה 30–60 ס"מ. פורח מיולי עד אוקטובר, בעת הפריחה קמלים רוב העלים וכך מוקטן איבוד המים בעונת היבש. המין אנדמי ללבאנט. גדל בחבל הימתיכוני בארץ. כתב מייק לבנה

עודכן