מטפס רב-שנתי, נשיר-קיץ, שכיח למדי בארץ. פורח בראשית החורף, דצמבר– ינואר, כאשר מעטים מאוד הפרחים בנוף. פרחיו גדולים ומשולשלים מטה כפעמונים, אולי הם מגינים בכך על האבקה בפני הירטבות במי הגשם. לפרח 4 עלי כותרת גדולים, קוטרו 5 ס"מ, צבע הכותרת לבן–קרם עכור, צדם החיצוני של עלי הכותרת שעיר. האבקנים מרובים, וכך גם עלי השחלה. הפריחה עשירה, לעתים מכסה את כל הצמח או הדרדרת במרבד-פריחה צפוף. הפרי נושא בראשו ציצית מנוצה, ציורית. העלים נגדיים. פטוטרות העלים מסתלסלות להיאחז בפונדקאי, ובנשור טרף העלה מתעצה הפטוטרת לכדי קנוקנת נוקשה.
זלזלת הקנוקנות גדלה בצפון הארץ בבתי-גידול שונים: על עצים בחורש הימתיכוני, על גדרות-אבן, ובמיוחד בדרדרות-אבן, הן בגיר והן בבזלת.
בסוג 230 מינים, בארץ רק שניים. הבוטנאים בחרו לכלול סוג זה במשפחת הנוריתיים, יחד עם הכלנית והנורית, בעיקר בגלל מבנה אברי הרבייה בפרח – אבקנים רבים וחופשיים (שאינם מעורים בכותרת) ומספר עלי שחלה מפורדים.

כתב מייק לבנה

לא עודכן