עִירְיוֹנִי צָהֹב הוא גיאופיט יפה-פריחה זקוף וגבוה, בולט למרחוק, גדל לפעמים בכתמים רבי-פרטים. הוא מוכרז כצמח מוגן. מתחת לפני הקרקע מפתח הצמח ציצת שורשים מעובים, דקים משל עירית גדולה. מהם עולה גבעול תפרחת יחיד, זקוף, גבוה ובולט, גובהו 90 ס"מ ויותר, כמעט לא מסתעף. עיריוני צהוב ניכר בנקל גם לפי עליו: הם ערוכים לא רק בשושנת בבסיס הצמח אלא גם "מטפסים" במעלה הגבעול לכל אורכו, ערוכים בצורה לוליינית, הולכים וקטנים עם הטיפוס במעלה הגבעול. העלה מרצעי, עבה וגלדני מעט, שפתו מחוספסת, חתכו משולש או גלילי.
עיריוני צהוב פורח באביב, התפרחת צפופה, מוארכת (אשכול או מכבד), מרשימה בשפע הפרחים ובצבעיהם: כל אחד מששת עלי הכותרת צהוב או כתום (יש טיפוס צהוב ויש טיפוס כתום, ואין כמעט מעברים ביניהם!), עם עורק ראשי ירוק. ההבדל בין הטיפוס הצהוב לכתום בולט, ושני הצבעים מופיעים לעיתים באותן אוכלוסיות. הפרח גדול, קוטרו 25–35 מ"מ, אורך עלה העטיף 12 מ"מ. כל פרח יוצא מחיקו של חפה, הארוך יותר מעוקץ הפרח. עיריוני צהוב משמש גם כצמח-נוי בגינות. יש זן שפרחיו ממולאים. הפרח בלתי נכון: אחד מעלי העטיף צר מיתרם ונוטה מטה, מקנה בכך לפרח חן מיוחד. א-סימטריה של הפרח נחשבת כסימן לשכלול במהלך האבולוציה . הצוף מצטבר בספל הנוצר מהבסיסים המורחבים של האבקנים. הפרח נפתח בשעות בין הערביים ונסגר למחרת. הוא מואבק על-ידי דבורים גדולות. הפרחים אינם נפתחים לפי הסדר (כמו בחצב) מלמטה למעלה, כי הם נישאים על ענפי-משנה קצרים, שבכל אחד מהם הסדר הוא מלמטה למעלה, אך בכל הענפים מתרחשת הפריחה במקביל, בעת ובעונה אחת.
הפרי כדורי, מקומט, קוטרו 12 מ"מ. עירוני צהוב בולט בנוף גם כשהוא בפרי, ואפילו בפרי יבש. הזרע שחור, מצולע, קוטרו 5 מ"מ.
תפוצתו מגוונת: שכיח בכתמים ובבודדים, בקרקע מוצפת-חורף ובבתה יבשה וגם בשולי חורש. חודר אפילו למדבר מתון בנוף סלעי. גדל ברוב אזורי הארץ, מהר הנגב ועד לגולן, ובתחומים אלה שכיח יותר בקצוות מאשר במרכז.
הפרי הלקט כדורי מקומט. הזרע שחור וכבד.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
בסוג 15 מינים, רובם נפוצים בעיקר בארצות הים התיכון. בארץ 2 מינים (או אולי 4,3).

כתב מייק לבנה

לא עודכן