להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

אמקור הנחלים הוא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), המשתייך למשפחת Brachytheciaceae. הוא היחיד ממיני הסוג הגדלים בישראל, הצומח כשהוא טבול במי פלגים. הגמטופיט חסון, יוצר שטיחים נרחבים, צפופים או דלילים, לעתים קרובות ענפיו צומחים אופקית, מקבילים לפני המים (צורת גידול זו מכונה באנגלית  weft - ערב, כחוטי הרוחב במטווה שתי וערב), צבעו ירוק-בהיר עד צהבהב, מבריק והוא מתכהה ומשחיר. הגבעולים זוחלים, לעתים בסיסם ערום וחסר-עלים, לעתים קרובות מעורים בסלע, מצופים בשכבת סיד המומסת מסלע המצע. אורך הענפים אינו קבוע ולעתים מגיע ליותר מ-10 ס"מ.  העלים  רעופים קלות זה על גבי חברו, מפושקים, לעתים נראים כאילו הם ערוכים כמעט במישור אחד, מסתלסלים קמעא בהתייבשם. הטרפים ביצניים, קעורים, שוליהם משוננים לכל אורכם (זהו סימן שדה חשוב, הניתן להבחנה בזכוכית מגדלת). עורק האמצע נמשך עד לשלושת-רבעי אורך הטרף, יש והוא ארוך או קצר יותר, לעתים מסתיים בשן זעירה, הניתנת להבחנה רק במיקרוסקופ. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. הזיף (seta) זקוף, כתום, מאדים, חלק, מתנשא לגובה של כ-2 ס"מ, נושא קופסית מנבג (capsule) ביצנית-סגלגלה, בלתי-סימטרית, נוטה עד ניצבת לזיף. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור ארוך. פי-המנבג (peristome) חרוטי, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), מחולק ל-16 מקטעים ריסניים דמויי-שיניים, הערוכות בין שיני האקזוסטום.
אמקור הנחלים נדיר למדי בישראל, אולם הוא נפוץ מאוד במקורות הירדן, בעיקר בנחל דן. הטחב נאחז בסלעים ואבנים הנשטפים במים, תפוצתו העולמית משתרעת באזורים הממוזגים בחצי-הכדור הצפוני, באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה.
אמקור הנחלים תואר בשנת 1937 על-ידי הבוטנאי הבריטי ריצ'ארדס (Paul Westmacott Meredith Richards, 1908-1995). למעשה, תואר המין לראשונה כשייך לסוג Hypnum, על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799). תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים").
שמו המדעי של הסוג, Eurhynchium, מיוונית:  eu - "טוב", "יפה", rhynchos  - "מקור", מאזכר את מכסה המנבג (אופרקולום) שצורתו מקור עדין. שמו המדעי של המין, riparioides, מלטינית: - riparius "של נחלים", oides - "דמוי", מתייחס לדמיון שמצא הדוויג בין אמקור הנחלים למין קרוב (כפי שתיאר אותו בשעתו, מאז שיוכו שונה) - Hypnum riparium. השם העברי, אמקור הנחלים, נטבע על-ידי חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), בספרו "מבוא לטחבים בישראל"  (השם  "אמקור" - פראפרזה על צורת מכסה פי המנבג דמוי המקור).
ברשימות שונות אמקור הנחלים משוייך לסוג הקרוב מאוד רינכוסטגיום, שיש הרואים בהם שמות נרדפים. ההבדלים בין הסוגים מיקרוסקופיים ומתבטאים בנוכחות בליטה, או שן, בקצה עורק האמצע ובגודל התאים שבקצה הטרף.
בסוג אמקור כמעט 60 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 7 מינים, כולם נדירים עד נדירים מאוד.

כתב: דרור מלמד


לא עודכן