להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

רבוליה חצידורית היא טחב כבד ממשפחת ה-Aytoniaceae, יוצר שטיחים צפופים, רעופים, רופפים. היצע גלדני, ירוק חיוור, מכחיל, שוליו משוננים קמעא, סגולים-משחירים. גוף היצע מוארך, רוחבו עד 8 מ"מ, קצהו מורחב ומתפצל לאונות דו-קרניות, שוליהן הקדמיים גלוניים, מתרוממים. שכבת האפידרמיס חלקה, מכילה נקבוביות אויר הנראות בקושי בהגדלה. צידו התחתון של היצע מסגיל. אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על אותו פרט באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). האנתרידיה ערוכים במצעית (receptacle) דמויית-חצי-סהר, צמודה ליצע, מסגילה. הארכגוניה ערוכות במצעית ירוקה, חצי-כדורית, זרועה נקבוביות אויר ניכרות, מחולקת ל-5-4 אונות, נישאת על גבעולון (archegoniophore) קצר, היוצא מהשסע שבין אונות קצה היצע. המנבגים מתפתחים במצעית וקופסיות המנבגים (capsules) ניכרות ככדורים ירוקים, המתכהים עם ההבשלה, בכל אחת מאונותיה.
רבוליה חצידורית מצויה באזורים הגבוהים שבהרי-יהודה ובצפון הארץ. בית גידולה אדמות חרסיתיות לחות, בסדקי סלעים וקירות אבן, במדרונות ובחורש הפתוח. תפוצתה העולמית באזורים הממוזגים והחמים בכל היבשות.
רבוליה חצידורית תוארה בשנת 1818, על-ידי חוקר הטבע האיטלקי ראדי (Giuseppe Raddi, 1770-1829), אשר קרא את הסוג לכבודו של הבוטנאי הפלורנטיני, דה-רבול (Eugene de Reboul, 1781-1851). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1753 על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית, החוקר השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), ששייכו לסוג מרשנטיה (Marchantia hemisphaerica).
שמו המדעי של המין, hemisphaerica, מלטינית: "חצי-כדורי", מאזכר את צורת המצעית נושאת הארכגוניה. שם המין העברי, חצידורית, תרגום השם המדעי (חצי-כדור, בעברית חדשה: "חצידור"), אינו רשמי.
בסוג רבוליה 2 מינים, רבוליה חצידורית הוא המין היחיד מהסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד


עודכן