ולריינית ערבתית היא צמח עשבוני חד-שנתי, עדין, זקוף, גובהו 15-5 ס"מ. הגבעולים שעירים מעט או מקריחים, מסתעפים באופן דו-קרני לענפים דקים, הנושאים בראשם תפרחות עשויות צברי פרחים זעירים צפופים. העלים חסרי פטוטרות, נגדיים, מוארכים, תמימים, לעתים משוננים מעט סמוך לבסיסם.
התפרחות קרקפות כדוריות, נישאות על מזלג עוקצים ובבסיסן חפים ביצניים-איזמלניים, שעירים. הגביע שעיר, דמוי-כד, שבו אחת מאונות האוגן סרגלית, אופקית או כפופה במקצת כלפי מטה וקצה מכורסם-משונן. הכותרת עדינה, סגלגלה-תכלכלה, דמויית-משפך ולו אוגן בן 5 אונות. לפרחים 3 אבקנים, עמוד עלי אחד ושחלה תחתית בת 3 מגורות, שתי הקיצוניות עקרות ורק באמצעית ביצית יחידה. הפרי זרעון ביצני או דמוי-כד שחזיתו שטוחה עד קעורה, אורכו 3.5-2.5 מ"מ, על פניו שערות בלוטיות דמויות-אלה (ראשן כדורי) והוא עטוי גם זיפים קצרים, מקריח עם הבשלתו. הפרי עשוי 3 מגורות, השתיים הקיצוניות-קדמיות עקרות והן רחבות וגדולות מהמגורה האמצעית-אחורית, הפוריה. בראש הפרי ניכרת אונתו הצדדית הסרגלית של אוגן הגביע הפורה, שאורכה כמעט כאורך הפרי, לעתים כפופה מעט כלפי מטה, קצה תמים או משונן. מולה אונה קצרצרה הפונה מעלה, משולשת או חסרה. לעתים ניתן להבחין בראש הפרי באונה אחורית קטנה נוספת. 
ולריינית ערבתית פורחת באביב. היא נדירה בישראל ובית גידולה קרקעות לס בערבות ומדבר (מכאן שם המין העברי), בעיקר בהר הנגב. תפוצתה העולמית באסיה וחצי-האי ערב.
ולריינית ערבתית תוארה בשנת 1836 ע"י צמד הבוטנאים הרוסיים ממוצא גרמני, פישר ומאייר  Friedrich Ernst Ludwig Fischer, 1782-1854; Carl Anton von Meyer, 1795-1855)).
שם הסוג העברי, ולריינית, כשמו המדעי Valerianella ,  הוא הקטנה של השם ולריינה (Valeriana), סוג אחר במשפחה, שנגזר מן המילה הלטינית valere - "בריאות" ואשר נטבע בימי הביניים, עת הוחל השימוש בתרופות משככות כאבים מן החומר ולריאן, המופק משורשי אחד ממיני הסוג - ולריאנה רפואית (V. officinalis). שם המין המדעי, szovitsiana, לכבודו של הרוקח ההונגרי יוהאן סזוביץ  (Johann Nepomuk Szovits, 1782-1830), שעבד באודסה ואסף צמחים מהקווקז ואירן. שם המין העברי וָלֶרְיָנִית עַרְבָתִית נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
הסוג ולריינית עובר תהפוכות טקסונומיות בשנים האחרונות. על פי חלק מרשימות הצמחים המקובלות ישנם 46 מינים מוסכמים וכמעט 120 מינים מתוארים נוספים, הנמצאים בבדיקה, שמא חלקם הינו למעשה שמות נרדפים לאותו מין. בישראל נאספו 15 מינים, רובם נדירים.
כתב דרור מלמד

עודכן