כמו קרובתה, השיטה הכחלחלה, גם שיטת עלי ערבה מוצאה באוסטרליה. זהו עץ או שיח גדול שמגיע בישראל לגובה 3-5 מטרים.
העלים הם למעשה גלגול של פטוטרת העלה (פילודיום). בעת הנביטה יש לעלה הראשון פטוטרת וטרף מנוצה. בעלים הבאים, נעלם החלק המנוצה והפטוטרת מתרחבת ומתארכת לצורת עלה פשוט. הפילודים בצבע ירוק-חיוור ובעלי שונות גדולה. הם עשויים להיות רחבים, צרים או דמויי אזמל. אורכם כ- 14-17 סנטימטר ורוחבם כ- 4-20 מ"מ. הם בעלי עורק מרכזי בולט, ובכך הם שונים משיטה עגולת זרעים, לה יש מספר עורקים מקבילים. בבסיס הפילוד נמצאות 2-5 בלוטות ובחוד שבקצה העלה נמצאת בלוטה נוספת. התפרחות נישאות באשכולות של 2-6 קרקפות כדוריות בצבע קרם או צהוב חיוור. בכל קרקפת, שקוטרה כ-8 מ"מ יש 15-25 פרחים זעירים.
התרמילים צרים וארוכים, מפוספסים לאורכם כאשר מתייבשים. צבעם ירוק חיוור והם עשויים להישאר ירוקים במשך תקופה ארוכה. הם ישרים או מעוקלים מעט, אורכם עד 12 ס"מ ורוחבם 7-13 מ"מ. הזרעים אליפטיים, אורכם 4.5-6 מ"מ וצבעם שחור מבריק. עוקץ הביצית של הזרע, המחובר לתרמיל כעין "חבל טבור", הוא עבה וצבעו אדום כהה או כתום, אולי על מנת למשוך ציפורים לזרע. שיטת עלי ערבה פורחת בישראל מסוף הקיץ ועד תחילת דצמבר.
שיטת עלי ערבה נשתלה בישראל בעיקר באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, לשם ייצוב גדולת נחלים וחולות. כיום היא נחשבת מין פולש בנגב, שם היא גדלה בעיקר במקומות הנהנים ממשטר מים

כתבה : עופרי גבאי
סוג זה היה שייך בעבר למשפחת המימוזיים (שיטיים), אשר לפי השינויים הסיסטמטיים של השנים האחרונות נחשבת כתת-משפחה של הקטניות.

לא עודכן