סמר הפרקים הוא צמח רב-שנתי, קרח, נטוי עד זקוף, גובהו 60-10 ס"מ. מקנה-שורש קצר מסתעפים גבעולים גליליים וחלקים שליבתם ספוגית-רציפה ועלי בסיס, המנוונים לכדי נדנים בלבד. סמר הפרקים ניכר בעלי הגבעול שלהם טרפים גליליים פחוסים, מתחדדים בקצותם אך אינם דוקרניים וחללם מחולק על ידי מחיצות רוחב לפרקים פרקים, אותם ניתן לחוש תוך מישוש העלה, מכאן שם המין (גם השם המדעי, articulatus, מלטינית – "מפרקי").
התפרחת מכבד דליל בראש הגבעול, שענפיו נושאים בקצותם 30-3 צברים כדוריים בני 10-3 פרחים. בבסיס המכבד חפים מוארכים, קצרים בהרבה מהתפרחת ובבסיס כל צבר פרחים - חפים ביצניים קרומיים.
העטיף עשוי משישה עלים, צבעם חום-בהיר עד חום-כהה ושוליהם שקופים-קרומיים, הערוכים בשני דורים, החיצוניים שבהם חדים ובעלי קרין לאורכם והפנימיים שטוחים ולעתים קהים. הפרחים מכילים 6 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד, הנושא 3 צלקות והם מואבקי רוח. הפרי הלקט סגלגל בעל 3 מקצועות, ארוך במקצת מהעטיף החיצוני, קהה בראשו ומסתיים בחוד קטן ואוצר בחובו זרעים זעירים מרובים.
סמר הפרקים פורח בקיץ. בית גידולו הוא שלוליות חורף וביצות. הוא צמח "אדום", נדיר מאוד בישראל, גדל כיום רק בשרון ובגולן ונמצא בסכנת הכחדה חמורה.
תפוצתו העולמית משתרעת באסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה והוא פלש גם לאוסטרליה וניו-זילנד. באזורים רבים הוא נפוץ ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
סמר הפרקים דומה מאוד לסמר מחוייץ, הנפוץ ממנו, שגם לו עלים מפרקיים ותפרחות דומות, אלא שההלקט שלו חד ובעל מקור ארוך, עלי העטיף שלו מחודדים ועליו חדים יותר מאלו של סמר הפרקים.
שם הסוג המדעי,Juncus, פירושו בלטינית "קנה" והוא שימש בעת העתיקה לתיאור צמחי קנים שונים.
בסוג סמר כ-350 מינים. בישראל נאספו 11 מינים, כמחציתם נדירים.

כתב דרור מלמד

לא עודכן