כף-אווז הגינות הוא עשבוני חד-שנתי, זקוף, קירח, מכוסה באבקה קמחית המקנה לו צבע ירוק בהיר עד כמעט לבן, גובהו 80-30 ס"מ. הגבעול מחורץ, לעתים ענף. העלים העליונים מוארכים-איזמלניים. שאר העלים מסורגים, מעויינים, רחבים כאורכם או יותר, בעלי פטוטרות, מתארם הכללי עשוי 3 אונות משוננות. צידם התחתון של העלים קמחי, בעיקר בצעירותם. כסות קמחית זו, האופיינית למיני כף-אווז רבים, מקורה בשערות שלפוחיתיות זעירות, שעם התייבשותן הופכות למעין אבקה לבנה.
התפרחות עשויות צברי פרחים חד-מיניים, כדוריים, המסודרים באשכולות צפופים, גם הם עטויי כסות קמחית. העטיף בן 5 עלים קמחיים, בעלי קרין לאורכם. לפרחים הזכריים 5 אבקנים. הפרחים העלייניים חסרי עטיף, להם שני עמודי עלי, כל פרח עטוף בשתי חפיות פחוסות. הפרי שקיק קרומי החבוי בין שני החפים. הזרעים עדשתיים, שחורים.
כף-אווז הגינות פורחת באביב, בקיץ ובסתיו. היא גדלה בגינות (מכאן שם המין העברי), בבתי-גידול מופרעים ובשדות בצפון הארץ ומרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת באגן הים התיכון, אסיה, אירופה ואפריקה.
שם הסוג המדעי, Chenopodium (מלטינית: khen – "אווז", pous – "רגל") כשמו העברי, על שום צורת העלים במינים רבים, המזכירים כף-רגל של אווז. שם המין המדעי, opulifolium (מלטינית: opuli – "דמוי מורן שסוע-עליםViburnum - folium; "opulus – "עלה") ניתן לו משום שעלי כף-אווז הגינות מזכירים את עליו התלת-אונתיים של מורן שסוע-עלים, הנפוץ באמריקה.
כף-אווז  הגינות  תוארה  בראשית  המאה  ה-19  ע"י  הבוטנאי  הגרמני  היינריך שראדר     (Heinrich  Adolf Schrader, 1767-1836), אולם רק ב-1974 תוקף השם ע"י הבוטנאים קוך וזיז (Wilhelm Daniel Joseph Koch; Johann Baptist Ziz)  ונתקבל כשם הרשמי של המין.
בסוג כף-אווז יותר מ-150 מינים. בישראל נאספו 11 מינים, מהם 3 מינים פולשים, חדשים לפלורה של ישראל.

כתב דרור מלמד

לא עודכן