אצבען ריסני הוא דגני חד-שנתי, שרוע בבסיסו וגבעוליו עולים מזוותים עד לגובה של כמטר אחד. הקנים מסתעפים ומשרישים ממפרקיהם התחתונים. נדני העלים עטויי שערות ארוכות. הלשונית שבין נדן העלה לטרף קרומית, שעירה מעט. טרפי העלים שטוחים, איזמלניים, לעתים צידם העליון שעיר, שוליהם מחוספסים. התפרחת מאוצבעת או תת-מאוצבעת (מכאן שם הסוג. גם השם המדעי, digitaria, מלטינית: "מאוצבעת"), עשויה 10-3 שיבולים דקות ואשונות, שאורכן 20-5 ס"מ, היוצאות מראש הגבעול, או שחלקן נישאות על הציר, מעט מתחת לראש הענף, לעתים מעוטרות בשערות ארוכות דלילות. ציר השיבולת מכונף מעט ומזוות. השיבוליות איזמלניות, צרות ומחודדות, פחוסות מגבן, בנות 2 פרחים, התחתון שבהם עקר ומנוון והעליון תלת-אבקני פורה. הן נישאות על עוקצים, צמודות לציר השיבולת ורעופות זו על גבי חברתה, כדי מחצית אורך השיבולית, לאורך ציר השיבולת. הגלומה התחתונה זעירה ואורך הגלומה העליונה כמחצית עד שני-שלישים מאורך השיבולית. הגלומה העליונה קרומית, ריסנית בדרך כלל (מכאן שם המין. גם השם המדעי, ciliaris, מלטינית: "ריסני"). המוץ התחתון מחודד, בולט מן הגלומות, מעורק, לעתים מכוסה בשערות הדוקות, לעתים בשערות משייות ולעתים קירח. הגרגיר ביצני, אפור או חום בהיר.
אצבען ריסני הוא מין רב-מופעים (פולימורפי), ללא תלות בתפוצתו הגיאוגרפית וללא משמעות טקסונומית: ציר השיבולים עשוי להיות שעיר או קירח, ניתן למצוא פרטים עם רמת ריסניות שונה בשיבוליות - קירחות לגמרי, עטויות ריסים ארוכים או קצרים וכאלה המצוייצות בגדילים ניכרים, בחלק מהפרטים בבסיס השיבוליות זיפים קשיחים, רמת העירוק של המוצים מגוונת וישנן צורות מעבר בין כל הוריאנטים הללו. אצבען ריסני דומה לאצבען מאדים וקשה להבדיל ביניהם, אך בדרך כלל ריסניות השיבוליות ושעירות נדני הצמח הם סימנים מבדילים.
אצבען ריסני פורח באביב ובקיץ. בית גידולו צדי דרכים, גינות ושטחים מושקים במרכז הארץ. הוא צמח חדש בישראל, אשר נאסף לראשונה בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה בגינות אוניברסיטת בר-אילן, ע"י ד"ר יואל מלמד, ונכלל בפלורה של ישראל, עם פרסומו ע"י פרופ' אבינעם דנין בכתב עת מדעי (Flora Mediterranea, 10: 109-172). מאז מציאתו הולך המין ומתפשט כעשב רע בגינות וכיום הוא מצוי למדי בשרון. מוצאו באזורים הטרופיים ותפוצתו העולמית משתרעת כיום על פני כל היבשות.
מיני האצבען השונים נחשבו בעבר צמחי מרעה מעולים, שכן הם מתפשטים במהירות וגדלים בצפיפות. באנגלית הם כונו crop-grass ("עשב-יבול") וככל הנראה שם זה השתבש במרוצת הדורות ל-crab-grass ("עשב הסרטן"), שמו האנגלי המקובל כיום, אולי על שום מראה השורשים המכים ממפרקי הצמח, המזכירים רגלי סרטן. אצבען ריסני נחשב צמח פולש בארצות רבות ועשב רע בדשאים ובגינות, שקשה להפטר ממנו.
אצבען ריסני תואר בשנת 1802 ע"י הבוטנאי הגרמני קלר (Georg Ludwig Koeler, 1764-1807), אך למעשה תואר לראשונה בשנת 1786 ע"י הכימאי וחוקר הטבע השוודי, רציוס (Anders Jahan Retzius, 1742 1821), אשר שייכו לסוג דוחן (Panicum ciliare).
השם "אֶצְבְּעָן" נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי ארץ ישראל" מאת  איג, זהרי ופינברון שיצא לאור בשנת תשי"ג (1953). הוא הובא בכרך הרביעי של ה"פלורה פלשתינה" שחיברה פרופ' נעמי פינברון-דותן ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003), בה נכלל גם לראשונה שם המין "אצבען ריסני".
בסוג אצבען 260 מינים, 2 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


לא עודכן