קרסולת השלולית הינה צמח עשבוני, חד-שנתי, עדין, זעיר, גובהו 6-2 ס"מ, קירח, מאדים, מסועף מבסיסו, גדל בגושים צפופים קטנים. הגבעולים עולים נטויים עד זקופים, לעתים מתפצלים מעט לענפי משנה, לעתים הגבעולים הראשיים משרישים ממפרקיהם. העלים נגדיים, יושבים חסרי פטוטרות על הגבעול, מפושקים עד למנח אופקי, בסיסי כל זוג עלים מאוחים זה לזה. הטרפים בשרניים מעט, מוארכים, כמעט גליליים, קצותיהם קהים, לעתים מעט כפופים מעלה. התפרחות קטנות ובלתי אחידות. התפרחת דו-בדית - הציר הראשי מסתיים בפרח וזוג סעיפים צדדיים ממשיך את הצמיחה ונושא פרחים נוספים. הפרחים נישאים על עוקצים, הארוכים בדרך-כלל מהעלים שמחיקם הם יוצאים. העטיף כפול, עשוי מ-4 עלי גביע בשרניים מעט, מאוחים בבסיסם ונראים כהמשכו המתרחב של עוקץ-הפרח, משולשים, קהים בקצותיהם ו-4 עלי-כותרת ורדרדים, מפורדים, ביצניים-איזמלניים, קהים בקצותיהם, ארוכים מהגביע. בפרחים 4 אבקנים ושחלה עילית, עשויה מ-4 עלי-שחלה, המוצרים בראשם לעמוד עלי קצר. הפרי מקובץ, בו 4 מפוחיות ביצניות, אדומות בצעירותן, מחודדות בראשן, שכל אחת מכילה 2-1 זרעים מוארכים, צרים, מבריקים, מקווקווים.
קרסולת השלולית פורחת באביב. בית גידולה קרקעות בוציות של שלוליות חורף מתייבשות, מכאן שם המין העברי. הפרטים גדלים בתוך מי השלולית הרדודים ומשגשגים בקרקע הבוצית, לאחר התאדות המים. קרסולת השלולית נדירה בישראל ונאספה בשלוליות בגלילות שונות במרכז הארץ ובצפונה. היא נמצאה בישראל לראשונה בשנת 1988, באזור להבים  ובמצפה משואה שבשפלה, ע"י אלן ויצטום וורדה רביב ולפיכך לא הוזכרה ב"פלורה פלסטינה" והובאה לראשונה במגדיר הצמחים האחרון שנכתב עבור צמחי ישראל, ע"י הפרופסורים נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין - "המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל", שמהדורתו הראשונה ראתה אור בשנת 1991. תפוצתה העולמית של קרסולת השלולית משתרעת באגן הים התיכון מאלג'ריה ומרוקו במערב ועד סוריה במזרח וצפונה לאוקראינה, בלרוס ורוסיה.
קרסולת השלולית תוארה בשנת 1827 ע"י הרופא והבוטנאי הגרמני רוט (Albrecht Wilhelm Roth, 1757-1834). למעשה תיארה כבר בשנת 1798 הרופא, הטקסונום והבוטנאי הגרמני ווילדנאו (Carl Ludwig Willdenow, 1765-1812), מאבות הפיטוגיאוגרפיה - המדע העוסק בתפוצתם הגיאוגרפית של צמחים, אשר שייך את המין לסוג Tillaea, שמיניו אינם מצויים בישראל. שם הסוג, Crassula, מלטינית: crassus - "עבה", מאזכר את העלים הבשרניים של מיני הסוג. משום מה שם זה לא עוברת. שמו המדעי של המין, vaillantii,  לכבודו של הבוטנאי הצרפתי וואילנט (Sébastien Vaillant, 1669-1722). השם "קְרָסוּלַת הַשְּׁלוּלִית" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג קרסולה יותר מ-200 מינים מוסכמים ועוד כמספר הזה מינים שעדיין נמצאים בבירור אם הם אכן מינים נפרדים או נושאים שמות נרדפים למינים אחרים. בישראל נאספו 2 מינים. קרסולה מכונפת הוא מין נפוץ, הנבדל מקרסולת השלולית בעליו המחודדים ובתפרחותיו העשויות צברי פרחים שעוקציהם קצרים וכן בבית הגידול – מקומות סלעיים ומוצלים.

כתב: דרור מלמד



עודכן