צתרה ורודה היא בן-שיח ריחני, זקוף, מסתעף מאוד וצפוף. גובהו 30–45 ס"מ. העלים ביציים, גלדניים, בסיסם יתדי וראשם מחודד. סימן מיוחד ונוח להם: העלים מקופלים לאורך העורק הראשי. עלי החורף שונים מעלי הקיץ, רחבים יותר. העלים והגבעולים מכוסים בלוטות המפרישות נוזל שריחו חריף, מקובל כתבלין. נוסף לכך הם מכוסים בשערות זקופות.
צתרה ורודה פורחת במשך כל האביב והקיץ, ממרס עד יוני ולפעמים מתארכת הפריחה. הפרחים ערוכים בדורים צפופים היוצאים מחיקי עלים. הפרח שפתני אופייני, צבעו סגול בהיר. במרכז האונה האמצעית של השפה התחתונה (ולא בלוע הכותרת!) יש ניקוד בסגול כהה. המאבקים של 4 האבקנים בולטים בסגול כהה על רקע השפה העליונה הבהירה של הכותרת. לוע הכותרת שעיר בשערות ארוכות. שולי אונות הכותרת שעירים בשערות קצרצרות. הפרח מואבק על-ידי דבורים.
צתרה ורודה גדלה בבתה ובגריגה בחבל ההר הימתיכוני. היא שולטת במיוחד בסלעי קירטון, עולה גם בחוואר ובסדקי-סלעים גירניים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, בעיקר במזרחו.
הסוג מונה 30 מינים (לדעת אחרים – 200), בארץ 3. מין נוסף מטופח בתרבות כתבלין.
לצתרה שימושים רבים הן כתבלין והן כתרופה עממית לפגעים בדרכי הנשימה, העיכול ומערכת העור. גם נגד סחרחורת, להרגעת עצבים ועוד ועוד.

כתב מייק לבנה

לא עודכן