איטן החולות הוא דגני חד-שנתי, זקוף, גבעוליו עולים בודדים, או שהוא מסועף מעט מבסיסו, גובהו 40-10 ס"מ. נדני העלים חלקים. הלשונית שבין הנדן לטרף, קרומית-ריסנית. טרפי העלים שטוחים, לעתים מעט גלולים, קירחים, או שעירים, מחוספסים, מצטררים. התפרחת מכבד צפוף מאוד, דמוי שיבולת גלילית צרה, הנישאת על קנה דק ואשון, פעמים רבות מאדים בחלקו העליון. השיבוליות איזמלניות, רעופות בדחיסות, מכילות פרח תלת-אבקני יחיד. הגלומות מצטררות בהדרגה בקצותן ומסתיימות בבת אחת בשני מלענים קצרים מאוד, ישרים, מקבילים ומרוחקים זה מזה. הגלומות הלבנבנות בעלות קרין ירוק-בהיר, קשתי, שחלקו העליון ריסני. במבט כללי נראות השיבוליות דו-גוניות: הן ירקרקות ופס לבן עובר בתווך, לאורכן. המוץ התחתון שעיר מעט, אורכו כשליש מאורך הגלומות. הגרגיר ביצני, מעורה במוצים.
איטן החולות פורח באביב. הוא גדל על קרקעות חוליות במישור החוף. תפוצתו העולמית משתרעת על פני אירואסיה.
שם הסוג, Phleum, הוא שם יווני עתיק לצמח ביצה ומשמעו המילולית: "שופע". הוא הושאל לסוג איטן ע"י הטקסונום לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778) שתיארו בשנת 1753. איטן החולות תואר בשנת 1844 על-ידי הבוטנאי הגרמני גריזבאך (August Heinrich Rudolf Grisebach, 1814-1879), על פי תיאורו של הכומר והבוטנאי הגרמני הוכשטטר (Christian Ferdinand Friedrich Hochstetter, 1787-1860). מספר שמות הוזכרו במגדירים במשך השנים וביניהם Phleum graecum, הנחשב כיום שם נרדף ו-Phleum arenarium (מלטינית: "חולי", מכאן שמו העברי של המין), שהוא מין נפרד דומה מאוד, אך גלומותיו המחודדות חסרות מלענים ואינו גדל בישראל.
שם המין המדעי, exaratum, מלטינית: exaro - "לחרוש", מאזכר את התלמים (החריצים) שעל גוף המוץ התחתון.
השימוש בשם התלמודי איטן (ראה משמאל – "הצמח במקורות") לסוג המוכר לנו כיום בשם זה נזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של ועד הלשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), שם הוצע לסוג במקביל גם השם "זנב החתול". המין "איטן החול" הובא לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. השם "אִיטַן הַחוֹלוֹת" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג איטן 17 מינים, 3 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


לא עודכן